נטען כי משבא ההסכם אל קיצו, אמור היה הקיבוץ להשיב סכום זה לתובעת, אולם לא עשה כן.
פיצויי קיום, פיצויי הסתמכות והשבה – הפן הנורמטיבי -
זכותו של נפגע לפיצויים בגין הפרת חוזה קבועה בסעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א -1971 (להלן : "חוק התרופות"), שכותרתו "הזכות לפיצויים" והקובע כך: "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה".
ככלל, מטרת הפיצויים בדיני חוזים היא להעמיד את הנפגע במקום בו היה עומד, אילו קוים החוזה כהלכתו. זהו התרגום המעשי של "אינטרס הקיום" או "אינטרס הציפייה". לצדו של אינטרס זה, ניצב אינטרס נוסף והוא "אינטרס ההסתמכות", כאשר הפיצוי הניתן בגין פגיעה באינטרס זה, נועד לשפות את הנפגע על הוצאות שהוציא ועל נזקים שנגרמו לו מפאת קיום החוזה – מטרתו להעמיד את הנפגע באותו מקום בו היה עומד, אילולא נכרת החוזה.
אינטרס "הקיום" צופה פני עתיד, בו בזמן שאינטרס "ההסתמכות" - פניו לעבר.
השבה – מעניקה לנפגע תרופה נוספת העשויה לצמוח לו מהפרת חוזה (סעיף 9 לחוק התרופות). בהקשר זה ראה עא 3666/90 עריית נתניה נ' מלון צוקים בע"מ, פ"ד מו (4) 45, סעיף 15 לפסק דינו של השופט מ' חשין)(להלן: "עניין מלון צוקים").
על האבחנה בין הסעדים, כפועל יוצא של האינטרסים שנפגעו, עמד כב' השופט א' ברק (כתוארו אז) בד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו אנד ג'ונס (פ"ד מב (1), 221, פסקה 12 לפסק דינו)(להלן: "עניין אדרס"):
"צדדים כרתו ביניהם חוזה. אחד הצדדים הפר את החוזה. דיני החיובים מעמידים לרשות הצד התמים מערכת מורכבת של סעדים על-פי האינטרסים הנפגעים. (ראה - burrows,
--- סוף עמוד 92 ---
supra). חלקם של סעדים אלה באים להגן על "אינטרס ההסתמכות" (או האינטרס השלילי: reliance interest) ומטרתם להעמיד את הצד הנפגע במצב, שבו הוא היה נתון לולא נכרת החוזה (ראה: the reliance interest in" ,l.l. fuller and w.r. perdue 373and 52(37-1936) . Yale l.j 46," .contract damagesסעד זה ניתן לעתים במסגרת דיני החוזים, המפצים על פגיעה באינטרס ההסתמכות. דוגמה לסעד זה ניתן למצוא, בין השאר, בהוראת סעיף 12(ב) לחוק החוזים הכללי (ראה ע"א 800/75 [33]). סעד זה עצמו ניתן לעתים במסגרת דיני ההתעשרות שלא כדין, המורים על השבה בעקבות ביטול חוזה (אם בשל פגם בכריתתו ואם בשל הפרתו, בין אם הם קבועים בחוקי החוזים ובין אם הם קבועים בחוק עשיית עושר). לבסוף, סעד זה עצמו עשוי לעתים להימצא בפיצויים שבדיני הנזיקין - מקום שהפרת החוזה מהווה גם מעשה נזיקין - שנועדו להעמיד את הניזוק במצב בו היה נתון ללא מעשה הנזיקין שבוצע בו. בצד הסעדים שנועדו להגן על "אינטרס ההסתמכות" קיימים סעדים, שנועדו להגן על אינטרס הציפייה (expectation interest). ואשר מטרתם להעמיד את הצד הנפגע במצב, שבו הוא היה נתון לו קוים החוזה ולולא הופר. אף סעדים אלה ניתנים, בראש ובראשונה, במסגרת דיני החוזים, המפצים על אינטרס הציפייה של הצד הנפגע. ביסודם של אלה עומדות הוראות חוק התרופות שעניינן אכיפת החוזה ומתן פיצויים בגין הפרת חוזה. מטרתן של שתי תרופות אלה היא להעמיד את הצד התמים במצב שבו היה נתון לולא הופר החוזה: 365, at[52] (1848) robinson v. Harman (ראה ידין, בחיבורו הנ"ל, בעמ' 103). הגנה על אינטרס הציפייה ניתנת גם במסגרת דיני ההשבה. כך, למשל, אם יש לקונה הנפגע אינטרס קנייני בנכס, הוא זכאי לקבל מהמוכר המפר את טובת ההנאה שזה האחרון הפיק ממכירת הנכס לצד שלישי. (ההדגשות שלי – נ.נ).