עת/1 נשאל האם קיבל נתונים מהנהלת התובעת באשר לשימוש בציוד הקבוע ועל כך השיב (עמ' 6 ש' 24) "לא קיבלתי. החברה פנתה אלי וביקשה שאחווה דעה על נושאים כאלה ואחרים".
המומחה אישר כי היקב של התובעת הוא מפעל "מאושר" המקבל מענק מהמדינה. עת נשאל האם נכון כי המדינה מימנה חלק נכבד מההשקעות, הוא השיב בשלילה (עמ' 6 ש' 29 ואילך). לדברי המומחה, במידה ומתקבל מענק השקעות מהמדינה זה צריך להופיע בטופס יא' שצורף, בסימן שלילי, כיוון שהמענק מפחית את ההשקעה. לדבריו התובעת קיבלה מענק השקעות על השקעותיה בעת הקמת היקב ומדובר במסלול של הטבות מס.
לשיטתו, החברה בחרה שלא לבקש מימון מהמדינה בעבור השקעה בציוד היקב אלא העדיפה כי בבוא היום, כשתעמוד נגדה חבות במס, היא תזכה להטבת מס בשיעורים שהעמידה המדינה למפעלים מאושרים.
ביקורת על דוחות כספיים -
המומחה ציין כי הדוח האחרון שביקר ביחס להכנסות התובעת היה לשנת 2008. לדבריו מחזור הכנסות התובעת בשנים שלאחר מכן אינו בידיעתו וכך הוא נשמע אומר (עמ' 6 ש' 11 ואילך) "לגבי האפשרות לדרוש את הפחת כהוצאה אז בוודאי ששאלת השימוש ברכוש, איננה מעלה ואיננה מורידה. לגבי ה"ניצול" של הרכוש , הביטוי לכך יכול לבוא במסגרת בחינת ההכנסות של החברה, וכמו שאמרתי, הדוח האחרון שאני ביקרתי ביחס להכנסות החברה, הוא לשנת 2008".
אופן החישוב
--- סוף עמוד 101 ---
עת נשאל המומחה באשר לאופן החישוב כפי שבא לידי ביטוי בחוות דעתו, הוא השיב (עמ' 7 ש' 21 ואילך) "אני לקחתי נתונים שאותם קיבלתי. אני לא מומחה לגידול גפנים או לייצור יין. קיבלתי מהחברה תפוקות וסוגים של יינות שניתן לייצר מאותם תפוקות. כתוצאה מכך, אמדתי מהי ההכנסה הצפויה מאותה מכירה, לפי נתוני הרווחיות של החברה שאותם הכרתי בהיותי רואה החשבון המבקר את ספרי החברה. בחנתי מה יהיה הרווח הישיר. מאותו רווח ניכיתי הוצאות שאינן ישירות שהערכתי שיתווספו להוצאות החברה כתוצאה מהגידול פעילות והגעתי למספר של נזק בגין כל שנה שבה לא סופקו ענבים." (ההדגשה שלי –נ.נ). העד אישר כי מדובר בנזק בעבור כל שנה בה לא סופקו ענבים.
בחקירה נגדית הוא נשאל (עמ' 7 ש' 29-30) "נניח שבשנת 2007 תכננה התובעת לרכוש מהקיבוץ 200 טון ענבים. תסכים איתי שאם היא רוכשת את ה-200 טון מכורמים אחרים בשוק, לא נגרם לה שום נזק" ותשובתו "במידה והחברה רוכשת בדיוק אותה כמות ענבים לפי אותה איכות ובאותו מחיר, אז הנחתך היא נכונה".