בפני העד הוצגה חשבונית 2152 שצורפה לחוות דעתו, חשבונית מס תשומות שהוציא יקב רמים לתובעת והוא ציין כי החשבונית הוצאה עבור ציוד. העד אישר כי יקב ֹרמים ֹֹֹנסגר והתובעת רכשה את הציוד של היקב הנזכר (עמ' 16 ש' 28-30).
לגבי ההנחות שעמדו בבסיס חוות דעתו העיד "....במסגרת חוות הדעת לקחתי הנחות מחמירות ששתיים מהן מניתי קודם וההנחות הנוספות הן שהחברה תגדיל ב-40 אחוז את הוצאות המנהלה שלה, מה שבדרך כלל בחברה פרטית בהיקפים הללו, לא קיים. ההנחה השנייה שהחברה תגדיל ב- 50 אחוז את הוצאות קידום המכירות שלה, כלומר תשתתף בעוד 50 אחוז תערוכות וכן הלאה. ההנחה השלישית המחמירה, היא גידול חד בהוצאות המימון של החברה, כשכאן לקחתי בחשבון פער גדול יותר בין המועד שבו החברה מוציאה כסף על ייצור היין לבין המועד שהיא מקבלת כסף מהלקוחות שלה עבור מכירת היין מעבר למה שהכרתי בהתנהלות של החברה ושיעור הריבית
--- סוף עמוד 107 ---
שלקחתי היה גבוה משיעור הריבית שהחברה שילמה בשנים שאני ביקרתי את הדוחות שלה..." (עמ' 17 שורה 7 ואילך).
העד אישר כי בשנים שביקר את ספרי החשבונות של החברה, הריבית שהחברה שילמה הייתה פריים+ אחוז וחצי וציין כי לקח בחשבון אחוז ריבית גבוה יותר. כמו כן, ביחס להוצאות המנהלה הוא ציין, כי הן בעיקר הוצאות כלפי בעלי היקב וההנחה מחמירה, לפיה כתוצאה מגידול של פי שתיים בפעילות, בעלי היקב יגדילו את השכר שלהם ב- 50 אחוז (עמ' 17 ש' 19-23).
העד נשאל באשר להנחה, כי כל כמות היין שהיקב ייצר, תימכר גם על ידו ונאמר לו שאין כל וודאות בנכונות הנחה זו והוא השיב (עמ' 17 ש' 26 ואילך) "אין וודאות שסחורה שאני מייצר, תימכר מכיוון שהכנסתי כאן בחוות הדעת הנחה מסחרית של 15%, אז בהינתן שהמוצרים של החברה הם מוצרים שהחברה מצליחה למכור אותם במחיר קיים, בהנחה של 15%, ברמת וודאות גבוהה מאוד שהסחורה הייתה נמכרת."
בחקירה נגדית הוא נשאל מדוע לא הביא נתונים אמיתיים לגבי השנים 2010 ו-2011 והוא השיב, כי את חוות דעתו המקורית הוא הגיש בשנת 2010 וכפי שציין בתחילת עדותו, חוות הדעת מ-2012 לא עודכנה, למעט עדכון תאריכים. עוד ציין כי במועד שהכין את חוות דעתו המקורית בשנת 2010, הוא לא יכול לאמץ המלצת עו"ד לגבי נתונים של 2010, 2011. כמו כן העיד כי החברה מכרה סחורה בשנים 2010, 2011 שהוא אינו יודע מאילו כרמים היא קיבלה את התוצרת, מה איכות הענבים וכו'. לדבריו, ההנחה בחוות הדעת היא נזק כלכלי מכיוון שהתובעת לא קיבלה ענבים באיכות ובזמן כפי שסוכם בין הקיבוץ לתובעת ולכן הנתונים של המכירה בפועל בשנים 2010 ו-2011, לטעמו, אינם רלוונטיים.