בחקירה נגדית הוא נשאל (עמ' 18 ש' 9-11) "למרות שבפועל הוגדל כושר הייצור ויש לתובעת הסכם, לכל המאוחר מ-2010, לאספקה ארוכת שנים של כמות משמעותית של ענבים, מה היא הצליחה למכור בפועל ב- 2010, 2011 ועד אמצע שנת 2012, לעניות דעתך לא רלוונטי?" והוא השיב "אתה אומר שלחברה יש הסכם ארוך טווח, אינפורמציה שהיא חדשה לי ביחס למועד שהכנתי את התצהיר. אינני יודע מה איכות הענבים שהחברה מקבלת על פי אותו הסכם, וכפי שאמרתי לא ביקרתי את הדוחות הכספיים של החברה בשנים 2010,2011 ולכן אינני יודע מה נתוני המכירה שלה".
העד נשאל אף על סעיף טז' לחוות דעתו, בו טען כי יתרת החוב של קיבוץ כרמים לתובעת הינה בסך של-89,744 ₪ בעבור סכומים ששולמו לכיסוי שתי חשבוניות שמספרן 728 ו-3013 והוא נשאל כיצד הוא יודע שמדובר בחוב של הקיבוץ לתובעת או כי החוב לא שולם, זה מכבר, וכך הוא השיב (עמ' 18
--- סוף עמוד 108 ---
ש' 19-20) "על סמך הדוחות הכספיים של החברה נכון למועד שבו הכנתי את התצהיר הראשוני, אם מאז ועד היום הקיבוץ החזיר כסף לחברה בגין החשבוניות הללו, אז הנתון הזה שגוי".
ובהמשך, "כרו"ח מבקר, אנו יוצאים מתוך ספרי החברה ובודקים אותם כדי לראות שאין טעות מהותית בדו"ח הכספי. החוב שמופיע בסעיף ט"ז הופיע בספרי החברה, הבדיקות שלנו לא גילו, שוב, באותם שנים שהיינו מבקרים את ספרי החשבונות של החברה, שהחוב הזה נפרע."
העד אישר כי כשהוא מבקר דו"ח כספי הוא מבקר את תנועות הבנק. לדבריו, אם הקיבוץ שילם כסף לתובעת התשלום נרשם בספרי התובעת כנגד משהו, אלא אם כן נעשה רישום כוזב במסמכי תאגיד. עוד ציין כי הקיבוץ לא משלם במזומן אלא רק בצורה רשמית ודרך חשבון בנק (עמ' 18 ש'28-31).
נאמר לעד שהקיבוץ שילם- 322,000 ₪ כמפורט בהעתקי השיקים ח/1 עד ח/6 שצורפו לתצהיר של מר סהר מטעם הנתבע והוא התבקש להסביר נתון זה (ש' 4 ואילך) "מה שמופיע בסעיף ט"ז בתצהירי, זה יתרת החוב של קיבוץ כרמים. אין מחלוקת שקיבוץ כרמים שילם כסף לחברה התובעת. כדי לתת לך תשובה איך נרשם כל אחד מהשיקים, אני צריך לחזור לכרטסת הנהלת חשבונות שלהחברה. על מנת לתת תשובה איך נרשמו אותם תקבולים שאתה מציג לי בנספחים ח/1 ואילך לתצהירו של מר סהר, אז אני אומר שאני צריך לראות את כרטסת הנהלת החשבונות של החברה של קיבוץ כרמים".
נוכח העולה מחקירתו הנגדית של המומחה, הרושם המתקבל הוא שהמומחה כשל בהוכחת אמיתות נתוני היסוד ששימשו בסיס לתחשיביו. מה גם, שההנחות שעמדו בבסיס התחשיבים, נמצאו לא מדוייקות, חסרות רלוונטיות ולעיתים אף חסרות יסוד.