התערבות המעסיק להנאת העובדים מההתארגנות
- המבקשת טוענת כי לאחר התקרית עם גב' אמיתי ומר עופר שחר בשטח ביום 3/12/15, מר רמי לוי ניסה לשוחח עם העובדים "מעל לראשה" של הנציגות ולהניא אותם מהתאגדות מספר פעמים.
- פעם אחת - קבע מר רמי לוי אסיפה עם הנהגים בחברה ליום 5/12/15 בה דרשו הנהגים את נוכחות הועד ומר לוי סירב ומשכך סירבו הנהגים לקיים את הפגישה. המשיבות אינן מכחישות את עצם הפגישה שנערכה עם הנהגים ללא נוכחות חברי הועד. אולם, לגרסתן
--- סוף עמוד 18 ---
הפגישה פרי יוזמה של מר שמוליק לוי הייתה במטרה להרגיע את החששות הקשים של העובדים לאובדן מקור הפרנסה עם סגירת החברה. בסופו של דבר, טוענות המשיבות כי הנהגים יצאו לרחבה ומר רמי לוי יצא לדבר אליהם בנוכחות חברי הוועד והבהיר שהוא מתכוון להעסיק כל עובד שמעוניין בכך.
- פעם נוספת - כינס מר רמי לוי לטענת המבקשת ביום 6/12/15 בשעה 12:30 את כל העובדים מידית והבטיח להם חוזים אישיים והמשך העסקה ברשת רמי לוי. לשאלת חברת ועד גב' רמית אסטנג'לו מדוע אינו מעגן את התנאים בהסכם קיבוצי מול המבקשת השיב כי אינו מעוניין במבקשת ובהסכם הקיבוצי. המשיבות טוענות לעניין זה כי מר רמי לוי לא ארגן וכלל לא נכח בכינוס זה, מי שכינס ודיבר עם העובדים הוא מר אופיר אטיאס. ולא הייתה הבעת עמדה כנגד ההתארגנות, אלא חברי הוועד הם שיצרו פרובוקציות והעלו את נושא ההתארגנות וטענו כי ההתחייבות לקלוט העובדים לרשת רמי לוי היא הונאה. נטען עוד כי לא היה ניסיון להחתים עובדים על חוזים אישיים. טענה שנטענה גם ביחס לאירועים בהתכנסות הקודמת.
- באשר לשני אירועים אלו בהם היה מעורב מר רמי לוי באופן אישי, הוא לא הובא לעדות בכדי לסתור את הטענות העובדתיות של המבקשת. המשיבות לא הרימו את נטל ההוכחה המוגבר המוטל על כתפיהן להוכיח כי לא פגעו בהתארגנות באופן המתואר לעיל בכדי להניא את העובדים מהתארגנות. כך לא הובא לעדות בהליך העיקרי מר אופיר אטיאס לאימות הגרסה כי הוא זה שכינס את העובדים בתאריך 6/12/15 ולא מר רמי לוי וכן כי הוא לא ניסה להחתימם על חוזים אישיים. אומנם מר אופיר אטיאס הובא לעדות במסגרת ההליך הזמני אולם עניין זה לא בא לידי ביטוי בחקירת הצדדים במסגרת דיון ההוכחות שם.
- הלכה היא כי "כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, לא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראייה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פלילים, וכלל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני פד"י לה (1) 736, 760 ועל הלכה זו ע"א 2273/90, לימה בע"מ - פרל רוזנברג, פד"י מז (2) 605, 615).
- בנסיבות אלו, בית הדין נוטה לקבל את גרסת המבקשת כי המשיבות ניסו לכנס את העובדים ללא היוועצות ונוכחות של הנציגות ולהניאם מהתאגדות, משלא הוכח אחרת ובהתחשב בהתנהלות המשיבות באירועים השונים שהובאו במסגרת הבקשה מהם עולה כי המשיבות עשו כל שלאל ידם כדי לפגוע בהתארגנות.
--- סוף עמוד 19 ---
- משעולה מהדברים כי המשיבות ניסו לפנות באופן ישיר לעובדים על אף שהודע משכבר כי קיים ארגון עובדים יציג ולהניאם מההתארגנות, ואלו כלל לא הרחיקו עצמם מהתערבות בהתארגנות העובדים – הרי שהן פעלו בניגוד לדין ולהלכה הפסוקה כי על המעסיק להרחיק עצמו מהתערבות בהתארגנות העובדים בכל שלב משלביה במהלך יחסי העבודה.
- כך נפסק בפסק דין פלאפון בעס"ק (ארצי ) 25476-09-12, הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף להתאגדות עובדים נ' פלאפון תקשורת בע"מ (02.01.2013) (להלן: "פסק דין פלאפון"):
"זכות להתארגנות בארגון עובדים היא מעניינם של העובדים ושמורה להם בלבד. השיח שמקיימים העובדים בינם לבין עצמם, אם יתארגנו אם לאו, והשיח שהעובדים מקיימים עם ארגון העובדים אם להתארגן במסגרתו אם לאו, נמצא מחוץ לתחומיו של המעסיק. בכל הנוגע למימוש זכותם החוקתית, התת-חוקתית והחוקית של העובדים להתארגנות, על המעסיק להרחיק עצמו מהתערבות בהתארגנות העובדים בכל שלב משלביה במהלך יחסי העבודה. העובדים בלבד הם שיחליטו אם ברצונם לקיים עם המעסיק יחסי עבודה לפי המודל האישי או לפי המודל הקיבוצי, ובאיזה ארגון עובדים יבחרו כארגון היציג במקום העבודה. תהא אשר תהא עמדתם של העובדים ובחירתם בנוגע להתארגנות, בנדון זה, המעסיק אינו בעל דברם, גם אם לדעתו ייגרם למפעל נזק כלכלי או אחר, כתוצאה מן ההתארגנות".
- משבענייננו ניסו המשיבות להציע לעובדים חוזים אישיים ומעבר לרשת רמי לוי, תוך התארגנות עובדים ראשונית - הרי שהמשיבות היו חייבות להרחיק עצמן מהתערבות בהתארגנות העובדים בכל שלב. אולם אלו פעלו להיפך, וזאת בניגוד לדין וההלכה הפסוקה. ובכך פגעו בזכות ההתארגנות.
הבעת עמדה של המעסיק לעניין התארגנות העובדים