העניין בדבר קליטת העובדת בתאריך 7/12/15 אלא להיפך. הוכח כי הגב' אלבז כבר לא עובדת בחברה לכל היותר כבר בתאריך 10/3/16 - זאת בהתאם לעדותה של גב' מרדכי שאישרה כי גב' אלבז אינה עובדת עוד בחברה. כך כשנשאלה "נכון שהעובדת ליטב אלבז לא מועסקת יותר בשיווק השקמה" השיבה "כן" (פרוטוקול הדיון מתאריך 10.3.16, עמ' 68 ש' 29-30) - דבר המחזק את גרסת המבקשת לפיה הגב' אלבז נשכרה לעבודה לתקופה הספציפית לצורך פגיעה בשובתים ובזכות השביתה וההתארגנות בלבד, ותו לא. לא הוברר מדוע תוך זמן קצר ממועד קליטתה, סיימה גב' אלבז עבודתה בחברה וברשת רמי לוי.
- הנה כי כן, המשיבות פעלו שלא כדין עת פגעו בזכות ההתארגנות בכלל ובזכות השביתה בפרט בנושא העסקת עובדים חלופיים במקום העובדים השובתים. וזאת בניגוד להלכה הפסוקה, לפיה חל איסור על מעסיק לשכור עובדים חלופיים במקום העובדים השובתים או הנמנעים להגיע לעבוד בשל רצונם לממש את זכות ההתארגנות שלהם.
- בספרה של פרופ' רות בן ישראל (שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2003) הובאה החלטת הוועדה לענייני חופש ההתארגנות בה נקבע כי שכירת ממלאי מקום בעת שביתה הינה אסורה, מאחר שהיא פוגעת בזכות השביתה. לדעתה של פרופ' בן ישראל:
"שכירת ממלאי מקום זמניים פוגעת בזכות השביתה, אף שהיא אינה מעקרת אותה לחלוטין. היא מצמצמת את השפעתו של הלחץ הכלכלי שמפעילים השובתים על המעביד. היא מאפשרת למעביד להחזיק מעמד תקופה ארוכה ומייקרת בתוקף כך את עלות השביתה לעובדים. שכירת ממלאי מקום קבועים מעקרת את זכות השביתה לחלוטין. העובד מאבד את מקום עבודתו בשל השתתפותו בשביתה. הפרשנות שנתנה הוועדה לחופש ההתארגנות בהקשר זה הכשירה ממלאי מקום זמני ופסלה את השימוש בממלאי מקום קבועים. מטעמים דמוקרטיים המחייבים לכבד את זכות השביתה נראה לי כי יש ספק אף בעצם ההצדקה להכשיר שימוש בממלאי מקום זמניים על ידי המעביד. העסקת ממלאי מקום זמניים מייקרת כאמור את עלות השביתה. ייקור עלות השביתה פוגע ביכולתם של העובדים להפעיל את זכות האדם שלהם ועל כן הלגיטימיות של השימוש באמצעי זה מוטלת בספק" (שם, עמ' 143, 144).
- בפרשת מכון דוידסון עמדה כב' השופטת גליקסמן על התכלית בדבר האיסור על העסקת עובדים חלופיים כדלקמן:
"לדעתנו, חל איסור על המעביד לשכור עובדים חלופיים במקום העובדים השובתים, בין אם העובדים החלופיים הם עובדים זמניים ובין אם הם עובדים קבועים.