בתיק זה מונה מומחה מטעם בית המשפט, שנתן דעתו לליקויים שבאחריות הנתבעים ולעלות תיקונם. כפי שניתן להתרשם בהמשך, ברוב המכריע של הליקויים, המומחה מטעם בית המשפט יכול היה לקבוע ממצאים ולנמק קביעתו כדבעי.
טענת הליקויים ומתן ההזדמנות לתקן בהיבט של ההודעה לצדדים שלישיים
- אשר לצדדים השלישיים, אני מוצאת כי גביזון לא קיבל הודעה מספקת בנושא הליקויים. לעומת זאת, ניסים ידע על הליקויים באחריותו.
גביזון:
- טענה אחת של גביזון, היא ביחס לסתירה הקיימת, לכאורה, בין עמדת הנתבע, לפיה גביזון "ביצע עבודה מצוינת" או שלא הייתה בעיית איטום (עמ' 110 ש' 29, עמ' 130 ש' 23 – 32) לבין ההודעה לצד שלישי. אין ממש בטענה זו. הודעה לצד שלישי אינה אלא תביעה מותנית, שבמסגרתה, רשאי המודיע לכפור בתביעה העיקרית, אך להוסיף ולטעון כי אם עמדתו לא תתקבל, הוא זכאי לשיפוי מהצד השלישי. לכל היותר, עמדת הנתבעים לפיה גביזון ביצע עבודה מצוינת, וכי לא הייתה כל בעיה באיטום, מדגימה שוב מדוע הנתבעים איבדו את זכות התיקון.
- טענה אחרת של גביזון היא ביחס לשורש העילה כלפיו. לטענתו, ביצע את האיטום במהלך החודשים מרץ – אוגוסט 2007, וסיים את האיטום בתחילת חודש 9/07. עוד טען, כי קיבל את שכרו, לאחר שבוצעו בדיקות הצפה. תעודת האחריות שניתנה, לדבריו, היא למשך 5 שנים, כך שאין טענה חוזית. אין ממש בטענה זו. תקופת ההתיישנות הקבועה בדין היא זו הקובעת לגבי עילות חוזיות או נזיקיות. תעודת אחריות אינה מקצרת את תקופת ההתיישנות. מי שביצע עבודה לקויה, אחראי הן מבחינה חוזית (כלפי המזמין) והן מבחינה נזיקית (כלפי הניזוק) ללא שום קשר לתקופת האחריות שניתנה.
- טענת הנזק הראייתי שהעלה גביזון, זהה לטענה דומה שהעלו הנתבעים. התשובה לטענה זו היא, כאמור, במישור העובדתי, ותידון בפרק הנוגע לליקויים עצמם.
- מנגד, אין מחלוקת כי גביזון למד על הטענות בנושא האיטום רק בשלב התביעה המשפטית (סע' 10 – 12 לתצהירו, שלא נסתרו). נושא זה הוא באחריותם של הנתבעים. אין שום ראיה לקשר בין התובעים לבין גביזון. לא הוצגה תעודת אחריות שהתובעים קיבלו מגביזון לפי הנטען, ואם גביזון נתן תעודה לנתבעים, הם לא העבירו אותה הלאה. זאת ועוד, אחת הסיבות לכך שהנתבעים איבדו את זכות התיקון, נעוצה בעובדה שהם ביצעו תיקונים שטחיים, לא הכירו בבעיית איטום, וממילא, לא סברו כי יש מקום לערב את קבלן האיטום. התוצאה היא, כי ביחסים בין הנתבעים לבין גביזון, הנתבעים לא נתנו לגביזון אפשרות לתקן, ועל כן, במסגרת היחסים ביניהם, יש להפחית מהשיפוי 10% מהסכומים שנקבעו, תוספת קבלן מזדמן כפי שקבע המהנדס אורמן.
--- סוף עמוד 13 ---