--- סוף עמוד 17 ---
עדיפות, על אחת כמה וכמה נכונים הדברים ביחס לחוות דעת שאינה קשורה לתיק ולא נערכה על ידי מהנדס בניין.
לפי בקשת התובעים, המומחה התבקש לפרט את התמחור לפרטי פרטיו, ואף בכך עמדה קביעתו בהצלחה (עמ' 20 ש' 31 – עמ' 21 ש' 4 – ביחס לעלות ריצוף, עמ' 22 ש' 10 – 12 ביחס לעלויות פירוק, עמ' 35 ש' 11 – 15, ש' 25 - 32 ביחס לעלויות איטום, עמ' 40 – ביחס לעלויות תיקון של כביש הגישה, עמ' 41 ש' 4 – 6 – ביחס לעלויות צביעה). המומחה ציין את פרטי ניסיונו, מעבר להיותו מומחה מטעם בית המשפט בתיקים, גם כמי שמשמש מהנדס מפקח בליווי פיננסי של פרויקט בנייה (עמ' 21 ש' 6 – 8).
המומחה אף עומת עם מחירון דקל. כאן זה המקום לציין שהתובעים עצמם נמנעו מלהניח תשתית עובדתית לכך שמחירון דקל אמור להיות בבחינת "כזה ראה וקדש". המהנדס ברגמן עצמו, הסתפק באמירה כללית לפיה העלויות בהן נקב אילוז תואמות "מחירונים מקובלים". כלומר, לפי מומחה התובעים עצמו, אין מחירון מסוים שהוא מחירון מחייב. המהנדס ברגמן לא מצא לציין בחוות דעתו כי במצב הקיים בשוק עלויות התיקון מתומחרות בדיוק לפי מחירון דקל, או מחירון כלשהו אחר, וכלל לא נקב במחירון דקל. התובעים לא עימתו את המומחה עם תקדים כלשהו שלפיו הוא היה מחויב לנקוב במחירים של מחירון מסוים (שהמהנדס ברגמן לא ציין). לא זו אף זו, הוצג בפני המומחה מחירון דקל משנתון בלתי רלבנטי (2016), כאשר המומחה הבהיר שעלויות העבודה עלו באופן ניכר בשנים שמאז חוות הדעת ועד היום (עמ' 21 ש' 27 – 30). המומחה הבהיר פרמטרים לחישוב שמובילים לעלויות שונות על בסיס מחירון דקל (כמו: קומה וסוג העבודה) (עמ' 22 ש' 14 – 15, עמ' 23 ש' 4 - 9). המומחה אף ציין כי מחירון דקל משמש כבסיס להצעות מחיר, ואף עמדה זו לא נסתרה באופן כלשהו (עמ' 23 ש' 18 – 20). לבסוף, יש לציין כי חלק ניכר מהתמחור שצוין ביחס למחירון "דקל" כלל מרכיבים שלא היה מקום לקחת בחשבון בעלויות התיקון (כגון: עלויות ריצוף שאין צורך לרכוש ביחס לתיקונים – עמ' 40 ש' 15 – 17), כך שהתמחור של המומחה היה אף גבוה מהאמור במחירון דקל (עמ' 40 ש' 15 - 17).
אינני מקבלת את התזה לפיה המומחה התעלם מהמפרט שהוגש (מוצגים 13, 15 ו- 17 למוצגי התובעים, הצעות המחיר של הקבלן אילוז). באותה מידה ניתן לטעון שהמומחה התעלם ממפרט המחירים של המהנדס נחמן. המומחה אינו צריך לסכם את חוות הדעת מטעם הצדדים או להעתיקן. תפקידו של המומחה הוא לקבוע באופן עצמאי את העלות, לאחר עיון בכלל המסמכים ושמיעת טענות הצדדים, וזה בדיוק מה שעשה המומחה, כפי שעולה גם מדבריו בחקירתו הנגדית. איש מהצדדים לא חלק על כך שהמומחה ביצע תהליך ארוך של שמיעת הצדדים והתייחסות נפרדת לכל טענה וטענה (עמ' 29 ש' 8 – 12).