--- סוף עמוד 23 ---
שניר העיד ביחס לבית הצפוני, כי הגיע לשטח, ולא ראה כלל יריעות איטום של הרצפה. מטעם זה, סירב לתת אחריות לאיטום המרתף (עמ' 68 – 69). אני מקבלת את עדותו זו של שניר. ראשית, מדובר באדם שהוא לא מעוניין בתוצאות המשפט. יתרה מכך, הנתבעים מצאו לשלוח הודעה לצד שלישי נגד שניר, ולאחר מכן חזרו בהם ומחקו את ההודעה. התנהלות דיונית זו מתיישבת עם האפשרות שדבריו של שניר, לגבי אי-נכונותו לתת אחריות לאיטום, משום שלא בוצע איטום של הרצפה כהלכה (עמ' 68 ש' 8 – 12), התקבלו על ידי הנתבעים. ההפנייה של הנתבעים לסעיף 1.2 להצעת המחיר של שניר (נספח ט' לתצהירי הנתבעים) אך מוכיחה כי שניר העלה את דרישת השיפולים מראש, ומכאן, הסיבה בגינה אכן סירב לתת אחריות לאיטום, משום שדרישתו המקדימה לא בוצעה. אין ממש בטענת הנתבעים לפיה שניר "לא זכר" את ההתרחשויות. עדותו של שניר הייתה ברורה, ואת הדברים שלא זכר, הוא ציין במפורש (ר' למשל עמ' 69 ש' 23, עמ' 74 ש' 24). שניר זכר היטב את המצב בשטח, דבר שהוא הגיוני נוכח העובדה ששניר סירב לתת אחריות לאיטום, משום שלא בוצע איטום של הרצפה.
השאלה היא, האם עדותו של שניר תקפה גם ביחס לבית הדרומי. אני מוצאת שהתובעים הוכיחו במידה הדרושה במשפט אזרחי, כי דין האיטום במרתף הדרומי כדין האיטום במרתף הצפוני. מדובר בשני בתים שנבנו באותה מסגרת. עדותו של הנתבע בנושא האיטום נמצאה בלתי מהימנה. היעדר האיטום ברצפה מתיישב עם הנזקים הקיימים. נוכח האמור, יש להכיר בעלות תיקון איטום הרצפה גם בבית הדרומי.
ברשות בית המשפט, המומחה הופנה לעדות של שניר, וציין כי אם תתקבל, יש להוסיף סך של 7,600 ₪ בגין איטום הרצפה.
- לסיכום רכיב 6.1:
איטום לפי חוות הדעת: 40,000 ₪
בניכוי שטח: (5,400 ₪)
תוספת פנלים: 2,000 ₪
הזרקות: 4,750 ₪
פירוק והזזת רהיטים: 5,000 ₪
איטום רצפה: 7,600 ₪
--- סוף עמוד 24 ---
סך הכול: 53,950 ₪
- ההודעה לצד שלישי נגד ניסים:
הנתבעים דרשו ברכיב זה סך של 20,000 ₪. ניסים לא בנה את השלד, ואף לא ביצע את האיטום. אמנם ניסים טיפל באינסטלציה, בכלל זה הנחת הצינור שאירע בו פיצוץ, אך עמדת המומחה, שהובאה לעיל, הייתה כי נדרש היה בכל מקרה איטום חיצוני שימנע חדירת מים. לכן, אינני מקבלת את ההודעה לצד שלישי ברכיב זה.