ב. חלקה 111 בגוש 3897: מקרקעין בייעוד למגורים בבעלות דויטש (308 מ"ר – הבית הישן).
ג. חלקה 120 בגוש 3897: מקרקעין בייעוד למגורים בבעלות דויטש (403 מ"ר – הבית החדש).
עם זאת יצוין כי חזיתו של הבית הישן פונה לרחוב רוטשילד מצפון-מערב, בעוד שחזיתו של הבית החדש פונה לרחוב דב שמיר מדרום-מזרח.
ראו גם התכנית לצרכי רישום שצורפה כמוצג ת/21.
- ביחס לשטחה של הרפת עצמה, הרי שבחוות-דעתו של השמאי אהרוני, שהוגשה כאמור מטעם המועצה, נכתב כי הוא עומד על 90 מ"ר. לעומת זאת, בחוות-הדעת של השמאי לוי מטעם הנתבעים ציין הלה כי מדד את שטח הרפת וכי הוא עומד על 57.21 מ"ר ברוטו ועוד פרגולה מעץ בשטח של 8.42 מ"ר ובסה"כ שטח בנוי של 65.63 מ"ר.
בסעיף 149 לסיכומיה ציינה המועצה כי ביצעה מדידה חוזרת של הרפת וכי שטחה עומד על 66 מ"ר:
כבר עתה יצוין, כי עיקר הפער בין השמאים הצטמצם לאור המדידה שביצעה המועצה במבנה ומצאה כי שטחו אכן 66 מ"ר (כ- 57 מ"ר מבנה + כ- 9 מ"ר פרגולה), שהינם השטחים בהם הודה ואותם קבע השמאי לוי מטעם הנתבעים...
בהתאמה לעדותו של השמאי אהרוני מטעם המועצה, לפיה אם שטח הרפת הוא 50 מ"ר ולא 90 מ"ר, יש להפחית 40% משווי הדמ"ש שקבע... אזי יש להפחית 25% משווי הדמ"ש שקבע בגין הפחתת שטח הרפת מ- 90 מ"ר ל- 66 מ"ר (חלק יחסי).
כאמור, הנושא נדון במסגרת דיון הוכחות נוסף שנקבע לאחר שהוגשו כבר סיכומי המועצה ובסופו חזרה המועצה והצהירה כי היא מחויבת לאמור בסיכומיה ביחס לגודל הרפת ותשלום דמי-השימוש הראויים (66 מ"ר). בעקבות זאת אף תוקן, כאמור, סכום התביעה לדמי-שימוש.
המצב התכנוני
--- סוף עמוד 15 ---
- מבחינה תכנונית, הרי שעובר לאישור תכנית זמ/201 ביום 15.9.1982 יועדה החלקה המקורית כולה למטרת מגורים (ראו תכנית R/6, מוצג נ/4).
- כאמור, ביום 9.6.1980 המליצה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה זמורה (להלן: "הוועדה המקומית") על מתן תוקף לתכנית המתאר המקומית זמ/201, וביום 15.9.1982 אושרה תכנית זו על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז (להלן: "הוועדה המחוזית") (להלן: "תכנית זמ/201"; תקנון התכנית צורף כנספח א' לתצהירה של גב' קירשון; תשריט התכנית צורף כמוצג נ/3).
מטרות תכנית זמ/201, החלה על החלקה המקורית, היו שינוי תכנית R/6 שחלה על המקרקעין וייעוד שטח התכנית לאזורים: מגורים א', שטח לבנייני ציבור, שטח ציבורי פתוח והרחבת דרכים.