הנתבעים הוסיפו כי בהתאם לתכנית זמ/4/224, החלקה המקורית אשר תיוותר בבעלותם תחולק לשני מגרשים שאינם צמודים (64א' ו-64ב') ואשר אין ביניהם כל חיבור פיזי. לטענת הנתבעים, הפרדה זו נעשתה שלא כדין ויש בה כדי לפגוע בהם ובקניינם, שכן לא צוין במסמך כלשהו מהו גודל השטח שהופקע לכאורה מן החלקה המקורית.
עוד נטען על-ידי הנתבעים כי הם שומרים על זכותם לתבוע פיצויים בגין ההפקעה האמורה.
- הדיון בהתנגדות התקיים בפני הוועדה המחוזית ביום 17.12.98 בנוכחות באי-כוחם של הנתבעים והנתבעים עצמם (פרוטוקול הדיון צורף כנספח ח' לתצהירה של גב' קירשון וכמוצג ת/15, להלן: "ההחלטה בהתנגדות").
בתום הדיון הוחלט לדחות את התנגדות הנתבעים ביחס לחלוקת החלקה המקורית לשני מגרשים לא צמודים תוך שינוי ייעוד השטח שביניהם לשטח ציבורי פתוח. בהחלטה בהתנגדות
--- סוף עמוד 18 ---
נקבע כי חלוקה זו נעשתה עוד במסגרת תכנית זמ/201 ולא במסגרת תכנית זמ/4/224 ולפיכך אין מקום לקבל את ההתנגדות.
בנוסף לכך, נדחתה התנגדות הנתבעים לשמר בעצמם את הרפת והוועדה המחוזית פסקה כי:
לאחר ששמעה הועדה את נציגי הועדה המקומית השתכנעה הועדה כי יחודו האדריכלי וההיסטורי של המבנה מצדיקים את שימורו. נוכח מיקומו של המבנה כחלק מאתר נרחב יותר הכולל בניינים שונים לשימור קיימת הצדקה לדעת הועדה להפוך את הבנין למבנה ציבור שיהיה פתוח לקהל הרחב. עמדה זו מתחזקת נוכח העובדה שהשימוש הנוכחי למבנה כמבנה למגורים הינו שימוש לא כדין שלא הותר מעולם.
בנסיבות אלה לא מוצאת הועדה לפגוע באינטרס הציבורי ולאפשר למתנגדים להמשיך ולעשות במבנה שימוש בלתי חוקי ובוודאי שלא להשתמש בתכנית זו להכשרת שימוש בלתי חוקי לאורך שנים.
יודגש שיעודו של המגרש כמגרש ציבורי נעשתה בתוכנית קודמת זמ/201 ואין בתכנית זו כדי לגרום לפגיעה נוספת במתנגדים. עצם העובדה כי המועצה המקומית לא ממשה עד כה את זכותה להעביר לבעלותם מגרש זה ואיפשרה למתנגדים לעשות תקופה נוספת שימוש שלא כדין בנכס המיועד להיות נכס ציבורי לא יכולה להוות בסיס לטענה כאילו יש כיום הצדקה להקנות להם זכות בנכס זה.
במאמר מוסגר יצוין כי במסגרת דיון זה החליטה הוועדה המחוזית, בהסכמת הוועדה המקומית, לבטל הפקעה של שטח נוסף המצוי בצידו הצפוני של מגרש 64ב' ("הבליטה").
- כאמור, הוועדה המחוזית קבעה כי "השימוש הנוכחי למבנה כמבנה למגורים הינו שימוש לא כדין שלא הותר מעולם" וכי אין "לאפשר למתנגדים להמשיך ולעשות במבנה שימוש בלתי חוקי ובוודאי שלא להשתמש בתכנית זו להכשרת שימוש בלתי חוקי לאורך שנים".
ברם, בהקשר זה יצוין כי ביום 23.11.2003 זוכה מר דויטש מכתב-אישום שהוגש נגדו על-ידי הוועדה המקומית בנוגע לעבירות של בנייה במקרקעין בלא היתר בנייה, שימוש במקרקעין בלא היתר ושימוש במקרקעין בסטייה מהיתר או תכנית – כל זאת ביחס לשימוש ברפת למגוריו של בנו הבגיר של מר דויטש (ת"פ (שלום-רחובות) 2021/02, צורף כנספח ג' לכתב-ההגנה המקורי והמתוקן וכנספח ב' לתצהירו של מר דויטש).