יתרה מכך, קבלת טענה זו מחייבת בירור עובדתי – שהתובעת לא השכילה לעורר בפניי - לגבי טיב ואופי הדיון שהתקיים בוועדה המחוזית, לרבות סדרי הדין ואופן הבאת הראיות בפני ועדה זו וכן האפשרות לערער בזכות על החלטותיה, כאשר שאלת זכות הערעור על החלטת הגוף המעין-שיפוטי מהווה מרכיב מכריע בעניין זה. ראו רע"א 7675/06 הנ"ל, בפסקאות 11-99.
על כל פנים, אני סבורה כי כוחה של המסקנה אליה הגעתי לעיל, לפיה נסיבות העניין מאז ניתן פסק-הדין בעתירה המינהלית השתנו במידה כזו שלא ניתן עוד לבסס את הטענה הדיונית של מעשה בית-דין על פסק-דין זה, יפה גם להחלטת הוועדה המחוזית בהתנגדות. אכן, כמתואר לעיל, נסיבות אלה השתנו במידה כזו שבעיניי כבר לא ניתן לומר כי התקיים התנאי הבסיסי לטענת השתק העילה, לפיו העילה בשני ההליכים – ההתנגדות וההליך שבפניי – הינה זהה.
לא זו אף זאת, כמוסבר לעיל, החלטת הוועדה המחוזית בהתנגדות הסתמכה במידה רבה על ההנחה לפיה השימוש של הנתבעים בשטח שבמחלוקת למגורים נעשה שלא כדין. אלא שהנחה זה אינה תקפה עוד בעקבות פסק-דינו של בית-המשפט השלום בעניין זה, ואף בכך יש לחזק במידה ניכרת את המסקנה אליה הגעתי.
כמו כן, כמצוטט לעיל, הוועדה המחוזית הסתמכה בהחלטתה בין היתר על תכנית זמ/201. אלא שכפי שיוסבר להלן בהרחבה, הפקעת השטח שבמחלוקת (שמכוחה הוגשה התביעה שבפניי לסילוק-יד) כלל לא נעשתה מכוח תכנית זו, כי אם מכוח תכנית זמ/4/224, ואף בכך יש כדי לחזק את המסקנה כי לא ניתן לבסס טענה של השתק עילה על החלטת הוועדה המחוזית בהתנגדות.
- אשר-על-כן, אני דוחה את טענת הסף של התובעת בדבר מעשה בית-דין.
- במאמר מוסגר יצוין כי הצדדים נחלקו ביניהם על משמעות ההלכה לפיה "ועדת תכנון ובניה מוסמכת לעיין מחדש בהחלטותיה ולחזור בה מהחלטה קודמת, ותורת 'מעשה-בית-דין' הנוהגת בהחלטותיהן של רשויות שיפוטיות אינה נוהגת כלפיה" (בג"ץ 318/75 חדג'ס ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, חיפה ואח', פ"ד ל(2) 133, 137 (1976); עע"מ 11061/04 הועדה המחוזית לתכנון ובניה-מחוז חיפה נ' עיריית קריית אתא ואח' [פורסם בנבו] (29.6.2005); עע"מ 8354/04 האגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדואים ואח' נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה - ועדת המשנה לערעורים [פורסם בנבו] (25.1.2006)). אלא שמחלוקת זו משונה בעיניי, שכן ברור כי פסיקה זו אינה רלוונטית לגבי המקרה שבפנינו הואיל והיא עוסקת באפשרות שרשות תכנון תשנה מהחלטותיה שלה עצמה והיא אינה עוסקת כלל בטענה שנטענה בפניי, שעניינה החלטת רשות תכנון היוצרת לכאורה מעשה בית-דין בנוגע להליך משפטי מאוחר יותר.
ב. מניעות מכוח מועד רישום הבעלות של הנתבעים בשטח שבמחלוקת