--- סוף עמוד 27 ---
- באשר לטענת העותרות, שלפיה ההלכה שנקבעה בעניין מטאור אוסרת על תיקון ההצעה, הרי שיש לאבחן בין נסיבות עניין מטאור לעניינו. בעניין מטאור פסל בית-המשפט עריכת שינוי בהצעה בחלק מהותי בה – סעיף העוסק בצוות המקצועי שייתן את השירותים המוזמנים על-פי המכרז; רכיב שלו ניתן ניקוד במכרז, בשיעור 25% (ר' סעיף ל"ח לפסק-הדין בעניין מטאור). היות שמדובר בלִבת ההצעה, וברכיב שניתן לגביו ניקוד משמעותי – מתן הזדמנות למציע לתקן הצעתו ברכיב זה משמעה מתן יתרון בלתי הוגן למציע, על-פני יתר המציעים. שונה הדבר מענייננו, שבו דרישת הסף בדבר ניסיון קודם מהווה אך שער כניסה למכרז ללא קביעת ניקוד – מציע שסיפק שירותי תחזוקת מרכזיות לשבעה לקוחות כנדרש בסעיף, יכול להגיש הצעה על-פי המכרז, ואחר – אינו רשאי.
- עוד טוענות העותרות, כי יש לאבחן בין נסיבות המקרה שלפנינו, לבין הפסיקה שאליה הפנתה בינת (עת"מ (ת"א) 18170-01-11 בעניין ג'י. אי. אס גלובל אנוירומנטל סולושנס לעיל; עת"מ (חי') 61131-10-10 בעניין Hitachi Power Systems America Ltd., לעיל; ועת"מ 4947-04-14 ולד מרדכי קבלן לבריכות מים ולבנין בע"מ, לעיל), בטענה כי באותם מקרים התירה הפסיקה למציע לתקן הצעתו על-ידי צירוף מסמכים נוספים שעניינם הבהרות ואף מידע חדש לגבי לקוחות שצורפו להצעה המקורית כממליצים, בשונה מענייננו, שבו צירפה בינת אסמכתאות בדבר לקוחות חדשים שלא נכללו בהצעתה המקורית. המשותף לכל המקרים שנמנו לעיל, הוא שניתנה בהם למציע הזדמנות לבסס את עמידתו בתנאי הסף על דרך אסמכתאות נוספות שלא נכללו בהצעתו המקורית. משנקבע, כמפורט לעיל, כי האסמכתאות שצורפו לא נכללו כדרישה מחייבת במכרז, ואף באו להוסיף על נתונים שנכללו בגדר ההצעה המקורית, סבורני, כפי שצוין לעיל, כי לא נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים להתיר את צירופן, שכן ההחלטה לא פוגעת, כאמור, בעקרון השוויון ובתחרות ההוגנת.
תום הלב
--- סוף עמוד 28 ---
- כפי שצוין, לוועדת המכרזים שיקול דעת להכשיר פגמים, רק אם סבורה היא שאין מדובר בפגמים מהותיים, אלא בפגמים טכניים, ובטעות בתום לב מצד המציע (עע"מ 5853/05 בעניין אחים כאלדי בע"מ, לעיל, בעמ' 13). העותרות טענו, כי בינת נהגה בחוסר תום-לב הן בהכללת חברת כ"ד ברשימת הלקוחות שלהן סיפקה, כנטען, שירותי תחזוקת מרכזיות בתנאים כמפורט בסעיף – מה שהתברר לטענת העותרות כמידע לא נכון; והן בהימנעותה מלספק מידע על כך לוועדת המכרזים ולבית-המשפט במהלך הליך הבירור שנערך על-ידי ועדת המכרזים, במהלך ההליך המשפטי. לטענת בינת, במועד הגשת הצעתה, ובעת בירור הטענות במסגרת העתירה, סברה, ועודנה סבורה, שעמדה בדרישת הניסיון כנדרש על-פי הסעיף; וכך אף סברה חברת כ"ד, כפי שעלה מדבריו של הנציג מטעמה.
אמנם, כבר נפסק כי "מי שמנסה להערים על בעל המכרז באורח בלתי נאות - בין על דרך הטעיה מחושבת ומכוונת בין על דרך "תכסיסנות" - ראוי הוא שהצעתו תיפסל על-הסף" (ע"א 700/89 חברת החשמל נגד מליבו (17.3.93)); ואף מצינו כי ה"תכסיסים" בהם עלול מציע לנקוט מגוונים הם, ולעיתים אף עלולים להיות מצויים בתחום "אפור" שבין פעולה לגיטימית לבין כזו המקנה למציע יתרון בלתי הוגן (עיינו למשל: עת"מ (י-ם) 506/06 בעניין סי.פי.אם ניהול בניה בע"מ, לעיל, בפִסקה 9). עם זאת נפסק, כי ניתן להניח – בהיעדר ראיה לסתור – שכוונת מציע הצעה במכרז יש לפרש כמכלול על-יסוד קנה מידה של אנשים סבירים והגונים במעמדם של הצדדים למכרז הקונקרטי (עע"ם 5678/01 בעניין שידורי עדן בע"מ, לעיל, בפִסקה 6). בנסיבות העניין לא הוכח, כי בינת פעלה בחוסר תום לב או בתכסיסנות פסולה בעת הגשת הצעתה במכרז, או בשלב הבירור העובדתי שנערך לפני ועדת המכרזים ולפני בית-המשפט. כשם שהמציאה בינת אישורים לעמידתה בתנאי הסף על-פי המכרז בהתאם לדרישת הוועדה מיום 21.9.16, יכולה הייתה אף לכלול מידע זה במסגרת הצעתה המקורית. הוועדה סברה, כי מדובר באי-הבנה או בטעות, ולא בהטעייה או בתכסיסנות, שכן הן בינת והן חברת כ"ד סברו, כפי הנראה עקב טעות, כי התקנת מספר השלוחות הדרוש במרכזיית כ"ד הושלם בשנת 2013, עד שנערך