לפרשנות הסעיף בלבד, ולכן לא התעורר הצורך לפנות ללקוח ישירות. לסיכום טוען המשיב, כי היות שהסעיף אינו דורש להצהיר על כמות מינימלית של שלוחות, הרי שבינת עמדה בדרישותיו.
גם לטענת בינת אין מדובר בתנאי סף, וטענותיה בעניין זה פורטו אף הן בהרחבה לעיל. לגופו של עניין טוענת בינת, כי עמדה בדרישת הסעיף באופן מלא. לשני הלקוחות, בית ברל ו-PWC, היא ביצעה תכנון, הקמה ואספקה של רשת טלפוניה מנוהלת, ובנוסף סיפקה מענה למודל טכנולוגי זהה לדרישת סל 1, קרי – תצורת שדרה טכנולוגית וירטואלית המספקת שירותים לאלפי שלוחות. לטענתה, היא לא נדרשה לעמוד בדרישה מספרית מסוימת של שלוחות בנוגע לממליצים, והפנתה בעניין זה ללשון הסעיף שלא דרש מספר נקוב של שלוחות. בינת עמדה על פרשנותה ללשון הסעיף, כפי שהוצגה על-ידה לפני הוועדה, שלפיה נדרש כי השדרה הטכנולוגית תספק שירותים לאלפי שלוחות – למספר לקוחות באופן מצטבר, ולא התבקש כי הלקוח אשר צורף כממליץ ישתמש בעצמו באלפי השלוחות. לסיכום טענה בינת, כי ועדת המכרזים בחנה את הטענות באופן מקצועי וערכה בירור עובדתי כנדרש, והחלטתה שלפיה הצעתה עומדת בדרישות הסעיף מבוססת, ואין עילה להתערב בה.
דיון והכרעה
- ראשית, אזכיר, כאמור לעיל, כי תנאי מנדטורי אינו תנאי סף. תנאי המסווג כמנדטורי, מעניק, על-פי הגדרתו, שיקול דעת לוועדת המכרזים לקבוע את תוצאותיה של אי-עמידה בו, בקובעו: "...חוסר תשובה, תשובה שאינה עונה לדרישה, חוסר מענה לדרישה, או תשובה לא ברורה ולא חד משמעית, בסעיף מסוג זה, עלולים להביא לפסילת ההצעה". משכך, אף אם יקבע שהצעתה של בינת אכן אינה עומדת בדרישת הסעיף, הרי שהשאלה, האם יש בכך כדי לפסול את הצעתה, או שמא ניתן למחול על הפגם או לתקנו, מסורה לשיקול דעת הוועדה.
--- סוף עמוד 42 ---
- 60.שנית, אציין, כי אמנם בזק העלתה לפני הוועדה טענות לגבי אי-עמידת הצעתה של בינת בדרישות הסעיף ביחס ללקוח בית ברל בקשר לסוג המודל הטכנולוגי שהותקן עבורו; אולם, לא חזרה על טענתה זו בעתירתה המתוקנת. לעומת זאת, תדיראן חזרה על טענת בזק בעניין זה. סבורני, כי טענה זו אינה מבוססת עובדתית ויש לדחותה. כמפורט בהחלטת הוועדה, היא ערכה בירורים עובדתיים ומקצועיים הן עם חברת בינת עצמה והן עם הלקוח שלו סופק השירות, וקבעה כי המערכת אכן עומדת בדרישות הסעיף. תדיראן לא ביססה טענתה בדבר אי-העמידה בדרישות המקצועיות שבסעיף, ודין טענתה להידחות מטעם זה בלבד. כן נדחית טענת תדיראן שלפיה הוועדה לא ערכה בירורים מקצועיים עם חברת PWC, מהטעם שהציג המשיב, שלפיו משלא הועלתה כל טענה לגבי לקוח זה – מלבד הטענה בדבר פרשנות תנאי הסעיף, שוב לא התעורר צורך לערוך בירור עובדתי עם הלקוח.
- שלישית, ולגופו של עניין, אדון בשאלה שבמחלוקת בין הצדדים – האם הצעת בינת עומדת בדרישות הסעיף בקשר להמלצות הלקוחות בית ברל וחברת PWC.
אמנם, דרישת סעיף 4.1.7.4.2 היא כי על המציע לפרט שמותיהם של שני ממליצים, שלהם סיפק תצורת שדרה טכנולוגית וירטואלית, במודל טכנולוגי זהה לדרישת סל 1, המספקת שירותים לאלפי שלוחות. עם זאת, הוועדה נימקה בהחלטתה, כי הדגש בסעיף זה, לעומת הסעיפים שלצִדו, הוא על מודל טכנולוגי זהה לדרישות הסל במכרז. הוועדה הוסיפה, כי בעוד שבסעיף 4.1.7.4.3, העוסק בניהול ותחזוקת מרכזיות, הרכיב הכמותי היה רלבנטי וחשוב ועל כן צוין באופן מפורש כמספר נקוב בסעיף עצמו, לא כך הוא בסעיף שבו עסקינן, שעניינו מודל טכנולוגי ולא מספר השלוחות; וכי משקבעה הוועדה, על בסיס עובדתי מקצועי, כי הצעת בינת עומדת בדרישת הסעיף לעניין המודל הטכנולוגי, שוב אין חשיבות לשאלה האם מדובר במערכת בת פחות מ-1,000 שלוחות, או יותר. איני סבור, כי פרשנות זו היא "לוליינית", כטענת תדיראן; ומדובר בפרשנות סבירה, כמוסבר על-ידי הגורמים המקצועיים. כאמור לעיל, היות שמדובר