הוועדה קבעה, כי דרישת הסעיף היא לעדיפות ראשונה לשפת ממשק בעברית ולא מעבר לכך; ולכן החליטה שלא לשנות מהחלטתה לפיה הצעת בינת עומדת בדרישות הסעיף.
בעתירתה המתוקנת טוענת תדיראן, כי יש לפרש את הסעיף כדורש ששפת הממשק תהיה בעלת שתי אפשרויות לפחות: עברית ואנגלית; כאשר השפה העברית תוגדר בעדיפות ראשונה, והאנגלית כשנייה. תדיראן מדגישה שמדובר בתנאי מנדטורי, קרי – תנאי שההצעה חייבת לעמוד בו, לפי שיטתה. לגרסתה, מאחר שבינת השיבה, כי שפת הממשק של המערכת המוצעת על-ידה תהיה באנגלית, הרי שלא עמדה בדרישת הסעיף, ושגתה הוועדה כאשר מחלה לה על פגם זה. תדיראן טוענת, כי דחיית פרשנותה בעניין זה מעוררת תמיהה לשם מה בחר עורך המכרז לנסח את הסעיף כדורש ששפת הממשק תהיה בעברית כעדיפות ראשונה, ובפרט שהן הצעתה שלה (שלפיה שפת הממשק הִנה בעברית כעדיפות ראשונה ובאנגלית כעדיפות שנייה) והן הצעת בינת, זכו לניקוד זהה בסעיף זה. עוד מוסיפה תדיראן, כי השקיעה סכומי כסף לא מבוטלים בהתאמת הממשק לעברית, ושקללה אותם בהצעת המחיר שלה, דבר שהביא לייקור הצעתה, ובסופו של יום הקנה לבינת יתרון באופן בלתי הוגן.
--- סוף עמוד 50 ---
המשיב, בכתב תשובתו, חוזר על קביעת הוועדה ותומך בה. בינת מוסיפה שהסעיף, שעוסק באפליקציות נלוות, הִנו רכיב אזוטרי יחסית בתוך ממשק הניהול הכולל. לטעמה, לשון הסעיף הברורה קובעת עדיפות לכך ששפת הממשק תהיה בעברית, ולא חובה; והיות שמדובר בנושא מקצועי טהור, המצוי בלב שיקול דעת הוועדה, אין עילה להתערב בו.
דיון והכרעה
- על פניו נראה, כי לשון הסעיף מתיישבת עם הפרשנות שניתנה לו על-ידי הוועדה – שלפיה למציע הברירה לבחור את שפת הממשק באחת משתי השפות: עברית ואנגלית, כאשר העדיפות הראשונה היא לשפה האנגלית. גם אם ייאמר, כי הפרשנות המוצעת על-ידי תדיראן, שלפיה על המציע לספק מוצר בעל שתי שפות ממשק: עברית ואנגלית, כשהשפה העברית מוגדרת כעדיפות ראשונה, היא פרשנות סבירה, הרי שאין בה כדי להביא להתערבות בהחלטת הוועדה. כפי שצוין לעיל, כבר נפסק כי בעת פרשנות מכרז, יש לבכר את הפרשנות המקיימת את ההצעות במכרז על-פני פרשנות הפוסלת אותן; זאת במטרה להגן על הציפייה הסבירה והאינטרסים של המשתתפים במכרז (ע"א 4605/99 בעניין אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ, לעיל; עע"ם 5949/07 בעניין אמישראגז – גז טבעי בע"מ, לעיל; עע"ם 6823/10, בעניין מתן שירותי בריאות בע"מ, לעיל; ועע"ם 2126/10 בעניין מטאור, לעיל, בפִסקה ל"ג). בנסיבות העניין, דעתה המקצועית של הוועדה – הן בשלב הראשוני של בחינת ההצעות והן בדיון בוועדת המכרזים ביום 1.9.16 – הייתה כי הצעת בינת מקיימת את דרישות המכרז בשפת ממשק אנגלית, ועל כן החליטה לאשר את הצעתה. לא מצאתי, כי נפל בהחלטה זו פגם המצדיק את פסילתה. הפעלת שיקול הדעת נעשתה מטעמים מקצועיים וענייניים, וההחלטה לראות בהצעה כעומדת בדרישות הסעיף – זאת בהתחשב במהות הדרישה, מאפייניה הטכנולוגיים, וחלקהּ בכלל המערכת המוצעת על-פי המכרז – מהווה פרשנות סבירה המכשירה הצעות במכרז על-פני פסילתן. משכך, לא קמה עילה להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים בעניין זה. אף כאן אחזור ואציין, כי בסיווג תנאי זה כתנאי מנדטורי, הבהיר עורך המכרז לכלל המציעים במכרז, ובכלל זאת למציעים
--- סוף עמוד 51 ---