מהודעת הדוא"ל עולה כי זו הועברה לעיון המשיב רק ביום 13.7.16, קרי – רק לאחר מועד הגשת העתירה.
המשיב, בכתב תשובתו, חוזר על קביעות הוועדה ומבקש לאמצן. באשר לטענה, בדבר המועד שבו הועברה הודעת הדוא"ל לעיון המשיב, גורס המשיב, כי זו הועברה בסמוך לפניית הוועדה מיום 24.6.15, ואולם, עקב מעבר משרדי המשיב למיקום אחר, אבדה, והועברה שוב לעיונו על-ידי בינת בתאריך שציינה תדיראן. בינת חוזרת אף היא על טענותיה לפני ועדת המכרזים, ומכחישה את טענת התכסיסנות, המבוססת, לטעמה, על אי-מודעותה של תדיראן לכך שהצהרת היצרן החתומה הועברה לוועדת המכרזים, לבקשתה, כבר באמצע שנת 2015. בינת מטעימה, כי אי-הגשה במועד של הצהרת היצרן החתומה, מהווה, לכל היותר, פגם טכני; וכי החלטת הוועדה לאשר את הצהרת היצרן החתומה באיחור מתיישבת עם פסיקת בתי-המשפט בנסיבות דומות (בין-היתר בעת"מ (י-ם) 709/02 אורגד חש"ן בע"מ נגד משרד התחבורה (29.12.02)).
דיון והכרעה
- סבורני, כי לא נפל בהחלטת ועדת המכרזים כל פגם בעניין הצהרת היצרן, המקימה עילה להתערבות שיפוטית. הוועדה קבעה, כי הפגם שנפל באי-החתימה על הצהרת היצרן, בר-תיקון הוא. ככל פגם, גם סוגית סיווג הפגם שנפל באי-חתימה על תצהיר יצרן כחלק ממסמכי המכרז, ונפקות הפגם, נעוצה בשאלה האם מדובר בפגם טכני או מהותי. כבר נפסק, בסקירת הרקע המשפטי לעיל, כי השאלה אימתי פגם מעין זה טומן בחובו פוטנציאל לפגיעה בשוויון או בהגינות, מסורה לשיקול דעת ועדת המכרזים (ע"א 4964/92 נשיץ נגד עשת (18.8.96) בפִסקה 11; ועת"מ (י-ם) 32245-12-11 בעניין מלם מערכות בע"מ, לעיל). הוועדה השתכנעה, כי הפגם בדבר אי-החתימה על התצהיר אירע בתום לב, ודרשה את תיקונו. בינת הגישה תצהיר מתוקן – חתום, במועד שנתבקשה לעשות כן; וצירפה לו אישור מטעם הלשכה המשפטית של היצרן, לפיו הוא תקף נכון למועד הגשת ההצעות במכרז. בנסיבות אלו, סברה הוועדה שהפגם בא על תיקונו.
--- סוף עמוד 60 ---
כבר נפסק, כי היעדר חתימה על מסמך במכרז, ובכלל זה גם על ההצעה במרכז, אינה מהווה בהכרח פגם מהותי, שעלול להביא לפסילת ההצעה; וכי מקום שבו שוכנעה ועדת המכרזים שמדובר בטעות כנה שנעשתה בתום-לב, ללא כוונה להוליך שולל את הוועדה, הרי שיש לראות בכך פגם טכני בלבד שניתן למחול עליו או לרפאו בדיעבד, זאת בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ובאופיו של המכרז ותנאיו (בג"צ 249/72 מבואות בית"ר נגד עיריית ירושלים, פ"ד כו(2) 627, 629 (1972); ע"א 4964/92 בעניין נשיץ , לעיל; ובג"ץ 504/82 בעניין כח אחזקות בע"מ, לעיל). בנסיבות אלו, ובפרט כאשר אישור מהיצרן מתייחס למצב שהיה במועד הגשת ההצעה, החלטתה של הוועדה לראות בפגם משום פגם טכני, ולאפשר לתקנו, היא החלטה סבירה, שאינה פוגעת בעקרון השוויון והתחרות ההוגנת, ואין כל עילה להתערב בה.