יצוין, כי המשיב הגיש בקשה לצמצום צו הביניים, כך שיותר לבינת להתחיל ולתכנן מרכזיית טלפוניה שתחליף את מוקד החירום של המשטרה (מוקד 100). נעתרתי לבקשה הואיל ומדובר בשירות חיוני – מחד-גיסא, ובשלב ראשוני של תכנון בלבד – מאידך-גיסא.
לאחר מתן ההחלטה הגישו העותרות כתבי-עתירה מתוקנים, שבהם עמדו על טענותיהן בדבר פגמים שנפלו בהצעת בינת כפי שפורטו בעתירות המקוריות והועלו לפני הוועדה, והוסיפו טענות בדבר התנהלות ועדת המכרזים. בדיון מקדמי שהתקיים ביום 20.9.16, ניתנה החלטה בדבר החזרת הדיון לוועדת המכרזים, לשם בחינה נוספת של טענה אחת מתוך כלל טענות העותרות, שעניינה השגות עובדתיות על החלטת ועדת המכרזים בדבר עמידת בינת בתנאי הסף שבסעיף 0.6.2.13.3 למסמכי המכרז.
- בדיון שקיימה ועדת המכרזים ביום 21.9.16 נקבע, לאחר בירור עובדתי שערכה הוועדה, כי ניסיונה של בינת אצל אחד הלקוחות שפירטה בהצעתה, אינו עומד בדרישות תנאי הסף 0.6.2.13.3, ולכן לא ניתן לקבוע כי בינת עומדת בדרישות הסעיף ביחס ללקוח זה. עם זאת, קבעה הוועדה כי מעיון בכלל הצעת בינת עולה שיש לה ניסיון קודם – כנדרש בסעיף – במתן שירותים ללקוחות אחרים כמפורט בהצעתה. על-כן החליטה הוועדה לאפשר לבינת להמציא אסמכתאות נוספות, שלא נכללו במסגרת הצעתה המקורית, שיש בהן כדי להוכיח עמידתה בתנאי הסעיף. בינת עשתה כן, ובהחלטת הוועדה למחרת היום (22.9.16) נקבע שהצעתה עמדה בדרישות המכרז.
- בהתאם להחלטתי מיום 21.9.16, הגישו העותרות כתבי טענות משלימים לאחר קבלת החלטת ועדת המכרזים, ובגדרם, כמו-גם במהלך דיון משלים שהתקיים ביום 27.9.16, תקפו את החלטת הוועדה לאפשר לבינת להגיש לה מסמכים חדשים שלא נכללו בהצעתה המקורית.
--- סוף עמוד 6 ---
- בשל טענות העותרות בדבר פגמים רבים שנפלו בהצעת בינת, אדון להלן בכל אחת מהטענות בנפרד. טרם דיון זה, אקדים דברים אחדים בעניין העקרונות המנחים של דיני המכרזים, הדרושים לצורך ההכרעה בעתירה דנן; ובין-השאר, אחזור על דברים שהשמעתי לא אחת בעבר, לרבות בעניין דומה – בעת"מ 349/140 קומדע בע"מ נגד משרד הפנים (6.8.10) (להלן – פרשת קומדע).
הרקע המשפטי
- עיקרון היסוד, המשמש נר לרגלנו גם בהכרעה הנדונה, מורה כי תפקידו של בית-המשפט המינהלי – בדומה לבית-המשפט הגבוה לצדק, בעת שהוא מקיים ביקורת שיפוטית על מעשה הרשות המינהלית, הוא "לבחון את תקינות המעשה המינהלי ולוודא שהסמכות הופעלה על-ידי הרשות בגדרי סמכותה, משיקולים ענייניים ובמתחם הסבירות הפתוח לפניה" (עע"מ 9018/04 סאלם מונא נגד משרד הפנים (12.9.055)). באשר למתחם ההתערבות השיפוטית בהחלטות ועדת מכרזים, מורה ההלכה הפסוקה, כי בית-המשפט לא נכנס בנעליה של הוועדה, אינו ממיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, ואין הוא יושב בדין "כוועדת מכרזים עליונה" (עע"מ 3190/02 קל בניין בע"מ נגד החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ(22.10.03); ועע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נגד אימג'סטור מערכות בע"מ (19.6.06), בפִסקה 14)). במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת ועדת המכרזים, נדרש בית-המשפט לבחון, אם החלטת הוועדה – ככל החלטה מינהלית – ניתנה בסמכות כדין, הונחתה משיקולים ענייניים, הושתתה על מסד נתונים ראוי ובאה בגדרו של מתחם הסבירות (ע"א 334/01 מדינת ישראל נגד אבו שינדי (9.1.03)). בית-המשפט יתערב בהחלטת ועדת מכרזים במקרים שבהם התקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת החלטה מינהלית, או כאשר בהליכי המכרז נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובכללם השוויון וההגינות, יעילות המינהל והחסכון בכספי ציבור (ע"א 334/01 בעניין אבו שינדי, לעיל; ועע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נגד משרד המשפטים (16.2.04)).
--- סוף עמוד 7 ---
- כללים אלו חלים על החלטות ועדת המכרזים הנוגעות לכל שלבי המכרז, לרבות גיבושם של תנאֵי המכרז והבחינה האם ההצעות במכרז עמדו בהם – שבעניינם מתמקדת העתירה שלפנינו. סעיף 2א לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, מורה כי עורך המכרז רשאי לקבוע תנאים להשתתפות במכרז המתחייבים מאופיו או ממהותו של המכרז. תקנה 6 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות חובת המכרזים), שכותרתה "תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז", קובעת, לצד רשימה של תנאים הכרחיים הנדרשים בכל מכרז, אף את הסמכות להתנות את ההשתתפות במכרז בתנאים ענייניים נוספים. בפסיקה ובספרות השתרשה ההבחנה בין "תנאֵי סף" – שהִנם תנאים שנקבע לגביהם במסמכי המכרז כי הצעה שאינה עומדת בהם, דינה פסילה; לבין "דרישות משקל" – שהן אמות המידה להכרעה במכרז (ראו: ע' דקל, מכרזים, כרךראשון 275; ועע"ם 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נגד מועצה אזורית שדות נגב (6.1.01)). בעיצוב תנאי הסף, מציבה ועדת המכרזים רף איכות בסיסי שעל המציעים במכרז לעמוד בו, בכדי לאפשר התקשרות יעילה שתבטיח את האינטרס הציבורי. מציע שעומד בתנאי הסף, רשאי לעבור את סף דלתה של ועדת המכרזים, ולהכנס פנימה אל תוך ההליך המכרזי. על-כן נדרש, כי קביעת תנאי הסף תהיה עניינית וסבירה, ותהלום את עקרונות היסוד של דיני המכרזים.
- באשר לפגמים בהצעות, הרי שכלל הוא, כי לא כל פגם שנפל בהצעה במכרז מביא לפסילתה (ע"א 334/01 מדינת ישראל נגד אבו שינדי (9.1.03)). הפסיקה מבחינה בין פגם מהותי בהצעה – אשר ברגיל עשוי להביא פסילתה; לבין פגם טכני – הניתן לתיקון או להבלגה (בג"ץ 161/80 מלון סן טרופז נגד מינהל מקרקעי ישראל (7.9.80); בג"ץ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נגד מינהל מקרקעי ישראל (4.3.833);עע"ם 3190/02 קל בנין בע"מ נגד החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ (22.10.03) בחוות דעתו של כב' הנשיא (בדימוס) ברק); ועע"מ 1811/09 בעניין אסום, לעיל). האבחנה המושגית בין פגם מהותי לבין פגם טכני תלויה במידה שבה תיקון הפגם עלול לפגוע בשוויון – בין המציעים במכרז לבין עצמם, ובינם לבין משתתפים
--- סוף עמוד 8 ---