להשלמת התמונה ולמעלה מן הצורך יצוין, כי אפילו עמדה למערער רשות ערעור בלבד, הרי שעל רקע הנסיבות וטיעוני הצדדים, ממילא היה מקום ליתן רשות ולדון בערעור על פי הרשות שניתנה. כמו כן, ביסוד הערעור דנא מונחת, בעיקרו של דבר, שאלה משפטית: האם העובדות שהוכחו מקיימות את התנאים לביטול בחירות, כך שקיימת הצדקה להורות על עריכתן מחדש.
--- סוף עמוד 15 ---
- עוד אוסיף, כי אי-החלתו של סעיף 73(א) על המתווה החלופי אין משמעותה הידרשות לקביעות עובדה ומהימנות של הערכאה המבררת. הכללים הרגילים בדבר היקף ההתערבות המצומצם של ערכאה זו כערכאת ערעור בממצאים עובדתיים – כוחם יפה גם בהליכי השגה על בחירות בדרך של בקשה לפסק דין הצהרתי. בהקשר זה, יש לדחות את "טענת הרוחב" הדיונית של המערער ל"ליקוי מאורות ראייתי". בית המשפט קמא ישב על המדוכה, שמע עדים ובחן ראיות ועל יסוד כל אלה ביסס את הכרעתו המשפטית. גם אילו נפלו טעויות מסוימות במישור העובדתי, ואינני קובע מסמרות בשאלה אם נפלו, מקרה זה, ככלל, אינו בא בקהל החריגים המצדיקים התערבות ערכאה זו כערכאת ערעור בממצאי עובדה ומהימנות. שאלה נפרדת והעיקרית בענייננו היא בחינת הממצאים העובדתיים שנקבעו ביחס לתנאים המצטברים לביטול בחירות – קיומו של ליקוי שעלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות.
גם את הטענה הדיונית לשיהוי יש לדחות, ולהלן אתייחס אליה בקצרה.
טענת השיהוי
- כאמור, ניתן להשיג על תוצאות הבחירות גם שלא באמצעות הגשת ערעור בחירות, למשל כאשר הדברים התבררו והראיות נמצאו לאחר שחלפו המועדים שקבועים בחוק (עניין חרזאללהועניין בלעיש, ראו פסקה 8 לעיל). התקופה להגיש ערעור בחירות היא, כפי שצוין, בתוך 14 ימים. כמובן, שמועד קצר זה, שהגיונו בצידו, עשוי לחייב נקיטת המתווה החלופי – השגה בדרך של בקשה לפסק דין הצהרתי. ייתכן שניתן להתמודד עם המועד הקצר תוך קביעת כללים בדבר הארכת המועד. מהצד האחר, מבנה דיני הבחירות במישורים רבים נוטה לקביעת מועדים קצובים וקצרים. ושוב, מצב זה, על יתרונותיו וחסרונותיו, נכון שיישקל על ידי המחוקק.
כך או כך, במישור הכללי אסייג ואוסיף כי יש להימנע ממצב שבו השגה על הליך בחירות באמצעות תביעה לסעד הצהרתי תהווה "מסלול עוקף" לדרישות הדין. לצד זאת, כפי שנקבע בעניין חרזאללה, כלל נוסף הוא כי אם אין בידי בעל הדין "ראיות מבוררות להוכחת הטענה, יגיש בקשה לפסק דין הצהרתי לכשיתבררו העובדות ויימצאו הראיות" (עמ' 802). בנסיבות העניין, אינני סבור כי הגשת המרצת הפתיחה על ידי המשיב לקתה בשיהוי. ליתר דיוק, אינני סבור כי היה מקום לדחות את המרצת הפתיחה בשל שיהוי בהגשתה. באומרי זאת, מושפע אני בתיק זה מהממצאים שנקבעו