מוראד עמאש נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית גסר אלזרקא [פורסם בנבו] (1.3.2011), בפסקה 17 (להלן: עניין עמאש); 8617/13 ראמז ג'ראייסי נ' מנהל הבחירות בנצרת [פורסם בנבו] (7.1.2014), בפסקה 55 (להלן: עניין ג'ראייסי 1); ועניין משלב, בפסקה 18]. אין צורך, בערעור זה, לקבוע עמדה נחרצת בסוגיה. זאת לנוכח הקפדנות והדרך בהן בחנה הערכאה קמא את המחלוקות העובדתיות, באופן שיושם הנטל המוגבר.
- ועתה להוראות הדין. בסעיף 73(ב) לחוק הבחירות נקבעה סמכותו של בית המשפט לבטל בחירות, בזו הלשון:
- (ב) בערעור בחירות רשאי בית המשפט –
(1) לבטל את הבחירות בכלל או באזור קלפי מסוים ולצוות על עריכתן שנית; אולם בית המשפט לא יבטל בחירות אלא אם נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות (ההדגשה הוספה);
נקדים ונאמר, כי הגם שלשון הסעיף מתייחסת ל"ערעור בחירות", סעיף זה נחקק לפני "הפיצול הדיוני" בין בית המשפט המחוזי לבין בית המשפט המנהלי, מכוח התיקון בשנת 2002, ולמעשה חל על שני האפיקים. דהיינו, הבחינה שעל בית המשפט לערוך בבואו לדון בביטול בחירות – האם הוכח ברמה הנדרשת קיומו של ליקוי שעלול היה להשפיע על תוצאותיהן – רלוונטית אף כאשר הצד המבקש את ביטולן נקט הליך אזרחי של המרצת פתיחה למתן פסק דין הצהרתי, כבענייננו. כך גם עולה מהפסיקה ומטיעוני הצדדים.
ומכאן לתנאים גופם. כאמור, הסעיף מצביע על שני תנאים לביטול בחירות, שבקיומם צריך בית המשפט להשתכנע: האחד, קיומו של ליקוי בהליך הבחירות; והשני, כי הליקוי האמור עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. ודוק: כפי שנפסק לא אחת, מדובר בתנאים מצטברים [על התנאים המצטברים לביטול בחירות ראו, למשל: רע"א 414/94 חוסיין מרעי נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית פרדיס, פ"ד מח(4) 421, 427 (1994) (להלן: עניין מרעי); עניין משלב, בפסקה 14; בר"מ 2780/09 ראיד אבו אלהיג'א נ' חג'וג' נואף – ראש המועצה ברשות המקומית כאוכב אבו אלהיג'א[פורסם בנבו] (9.7.2009), בפסקה 9 (להלן: עניין אלהיג'א); עניין עמאש, בפסקה 15; עניין פרג'ון, בפסקה 14; עניין בלעיש, בפסקה 22; עניין שאמי, בפסקה 9; והשוו: ע"א 275/10 דני מורביה נ' זאב שלמה [פורסם בנבו] (16.3.2010), בפסקה 12 לחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן (להלן: עניין מורביה)].
--- סוף עמוד 18 ---
יוער כי לצד העמדה המצויה בפסיקה, לפיה סעיף 73(ב) לחוק הבחירות קובע שני תנאים מצטברים – (1) קיומו של ליקוי; (2) שעלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות – עולה מהפסיקה עמדה נוספת. על פי עמדה זו, יש קשר אינהרנטי בין שני התנאים. כך באופן שלא די בכל ליקוי, אלא נדרש ליקוי היורד לשורש העניין, והדרך לבחון זאת היא, בין היתר, האם בכוחו להשפיע על תוצאות הבחירות (ראו, למשל, דברי השופטת ד' דורנר בעניין נאסר, לפיהם "סטייה במידה שהיה בה כדי לעורר חשש של השפעה על תוצאות הבחירות יורדת, לענייננו, לשורש העניין" (בפסקה 6)). שתי הגישות – תנאים מצטברים או שרף התנאי הראשון נקבע על ידי התנאי השני – אינן בהכרח סותרות זו את זו. ניתן לומר, כי כשם שתנאי הליקוי הוא עצמאי ועומד בפני עצמו, ניתן לבחון אותו גם דרך התנאי השני. להשקפתי, יש לשים את המשקל על משמעות הגישה הראשונה וחשיבותה ביחס לתנאי הראשון (ליקוי), ומבלי שיהא בכך לאיין את התנאי השני.