כעת נרחיב ביחס לכל אחד מהתנאים לביטול בחירות, ובתוך כך נשיב גם על יתר "טענות הרוחב" שהעלו הצדדים.
התנאי הראשון – "ליקוי"
--- סוף עמוד 20 ---
- סעיף 72(א) לחוק הבחירות מונה את העילות שבגינן ניתן להגיש ערעור בחירות. אחת מהן היא, כפי שצוין, "שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסוימת הושגו שלא כחוק" (סעיף 72(א)(3)). המערער מבקש לפרש את המונח "שלא כחוק" באופן מצמצם, המוגבל לשוחד בחירות בלבד. באופן רחב מעט יותר, המערער מדגיש כי עד היום לא בוטלו בחירות אלא כאשר דובר בשני "סוגי" ליקויים: שוחד בחירות וליקויים בקלפי. יצוין כי מן הפן המעשי, ספק אם יש בטענה זו של המערער כדי לסייע בידו, שהרי ממילא אחת הטענות המרכזיות של המשיב הייתה שוחד בחירות (לצד ליקויים אחרים). עם זאת, מן הפן העקרוני, מוצא אני לנכון להבהיר ולבאר מדוע אין לקבל את עמדתו המצמצמת של המערער.
סעיפים 89-88 לחוק עוסקים בשחיתות ואיום, ובדרכי שוחד. בעניין חרזאללה נקבע במפורש, עוד בטרם תוקן סעיף 72(א)(3) הנ"ל וכרקע לתיקון זה, כי שוחד בחירות מהווה עילה לערעור בחירות. ואכן, בחלק מפסקי הדין בהם בוטלו, בסופו של יום, תוצאות הבחירות, זהו הליקוי שעמד ברקע ההחלטה (ראו, למשל, עניין פרומר; רע"א 7037/05 סלים סעידה נ' מחמד ח'יר [פורסם בנבו](26.1.2006). להלן: עניין סעידה). ואולם, בכך לא סגי. שוחד בחירות אינו בן יחיד. כפי שנפסק, תכליותיו של חוק הבחירות הן הגשמת רצונו של הבוחר, לצד שמירה על הגינות, טוהר ויעילות בסדרי הבחירות (ב"ש 67/84 חדד נ' פז, פ"ד לט(1) 667, 670 (1985)). להבטחת האחרונים, הותוו – לא בכדי ובכוונת מחוקק – הסדרים רבים ומפורטים הנוגעים לסדרי ההצבעה ולניהול מערכת הבחירות בכללותה. חשיבותם של הסדרים אלה איננה פורמאלית כי אם מהותית. הם נועדו לשמור על ערכים המשלימים, יחד עם הגשמת רצון הבוחר, את ערך-העל של הדמוקרטיה. בין המטרות ישנה זיקה הדדית, שכן "השמירה על טוהר הבחירות מאפשרת לבוחר להגשים את רצונו" (עניין נאסר, בפסקה 6).
על רקע זה, ניתן להבין את ההלכה שעוגנה בפסיקה, לפיה ליקוי בחירות הוא סטייה מסדרי הבחירות במובנם הרחב – אלה הקבועים בחוקי הבחירות, בתקנות הבחירות ובכל נורמת-דין רלוונטית אחרת (ראו: עניין משלב, בפסקה 25 וההפניות שם. ראו והשוו גם עניין פרומר, בפסקאות 11-10).
- לצד האמור לעיל, כלל מושרש הוא כי לא כל סטייה מסדרי הבחירות – ושוב, "במובנם הרחב" – תיחשב כליקוי בחירות המצדיק את ביטולן. אלא, וכאמור, נדרש כי יהא זה ליקוי "היורד לשורשו של עניין" (ראו, למשל: עניין משלב, בפסקה 25; עניין
--- סוף עמוד 21 ---