אפרים, בפסקה 25; עניין עמאש, בפסקה 16). ביסוד דרישה זו עומדים ערכים של סופיות הבחירות, יציבות השלטון והגשמת רצון הבוחרים בהליך דמוקרטי. כולם ערכים מרכזיים, המובילים למסקנה כי לא בנקל ייעתר בית המשפט לבקשה לבטל תוצאותיהן של בחירות (ראו, למשל, עניין פרומר, בפסקאות 7 ו-17). כפי שכבר נפסק:
"הלכה מכבר היא, שעד אשר יבוא בית-משפט לפסול בחירות לרשות מקומית, חייב הוא להשתכנע כי הופר או סולף עקרון-יסוד של שיטת הבחירות, או כי הייתה פגיעה חמורה בסדרי הבחירות. ואולם, החלטת פסילה הינה החלטה קשה, ואין להורות על פסילת בחירות גם אם היו מעשים או מחדלים שלא-כדין אם אלו לא ירדו לשורשן של הבחירות" (רע"א 6456/99 רשימת אלופאק "פא" נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית ולראשות מועצת ג'ולג'וליה [פורסם בנבו] (10.10.1999)).
זאת ועוד. הדגש אינו מושם אך על השאלה האם מדובר בליקוי המהווה עבירה על חוקי הבחירות, אלא על טיבו של הליקוי ככזה "היורד לשורשו של העניין" (וכזה שעלול להשפיע על התוצאות, כמבואר להלן) (עניין עמאש, בפסקה 16). כך, למשל, נפסק כי ההנמקה שניתנה בעניין חרזאללה – שעסק, כאמור, בשוחד בחירות – תומכת בהחלתו גם על מקרים נוספים, שבהם מועלית טענה דומה במידת חומרתה (בר"מ 582/14 עלי סלאם נ' ראמז ג'ראייסי [פורסם בנבו] (11.2.2014), בפסקה 76. להלן: עניין ג'ראייסי 2).
- שאלה מתבקשת היא, מה נחשב ל"ליקוי היורד לשורש העניין". כמובן, ישנם מקרים קלים להכרעה. שוחד בחירות שניתן ממועמד לבוחר הוא אחד מהם (כפי שנקבע גם, למשל, בענייןמורביה, בפסקה 14). כך גם זיוף קולות והתחזות לבוחרים (כבנסיבות עניין בלעיש). איבוד מעטפות עשוי להיות גם הוא ליקוי היורד לשורש העניין. סגירת קלפי בשעה 20:30 ולא בשעה 21:00 כנדרש גם היא עלולה להוות ליקוי כאמור. יושמו אל לב ההבדלים בין שתי הדוגמאות הראשונות לבין שתי הדוגמאות האחרונות. שוחד בחירות וזיוף קולות נגועים בפלילים. איבוד מעטפות או סגירת הקלפי בשעה מוקדמת יותר – עשויים לנבוע ממעשה רשלני וללא זדון. הבדל נוסף יכול לבוא לידי ביטוי בדרך ספירת הקולות הפסולים – ספירה חשבונאית לעומת עריכת אומדנה (וראו בהמשך ביחס לסוגיה האחרונה).
השאלה מדוע יש לסווג דוגמאות אלו כליקוי היורד לשורש העניין לא זוכה לתשובה אחידה. בשוחד בחירות או זיוף קולות – עוצמת הליקוי כשלעצמה איננה