--- סוף עמוד 22 ---
מותירה ברירה אחרת. בדוגמאות האחרות התוצאה עלולה להיות כי נשללה מהבוחר היכולת להשפיע ושקולו ייספר, על אף שהוא הצביע או הגיע לקלפי על מנת להצביע. בשתי הדוגמאות הראשונות, קולו של הבוחר אינו קול. זאת משום שנגוע כולו בשחיתות. בשתי הדוגמאות האחרונות, לעומת זאת, קולו של הבוחר אינו קול משום שלא נלקח בחשבון במניין המצביעים. כך יוצא שכל הדוגמאות כפי שהובאו באות תחת הסל של ליקוי היורד לשורש העניין, הגם שניתן להתייחס לשתי הדוגמאות הראשונות כעבירה פלילית ואל האחרונות כפגם בעל מאפיינים טכניים.
ומה מעבר לאמור? מקובלת עליי עמדת המדינה בתיק זה, לפיה ליקויים בקלפי או שוחד בחירות אינן הדוגמאות היחידות, הגם שדוגמאות אלה רחבות יותר מכפי שנראה ממבט ראשון. כדי לתת מענה, נשאל את השאלה בצורה אחרת: "ליקוי היורד לשורש העניין" – באיזה "עניין" מדובר? הייתי אומר כי העניין הוא טוהר הבחירות. ודוק, טוהר הבחירות ולאו דווקא טוהר המועמד או החפץ להשפיע על הבחירות. לעיתים יש חפיפה, כגון בשוחד בחירות, אך לעיתים לא. למשל, והדוגמאות תזכנה לדיון רחב יותר בהמשך – הצבת/ הסרת שלטים או שיחות של עובדי עירייה עם בוחרים פוטנציאליים להצביע עבור מועמד מסוים. גם מתוך הנחה שפעולות אלו אסורות, יש למצות את הדין במקרה המתאים על ידי סנקציות מנהליות או משמעתיות על העושה, ולא במישור של פסילת קול של הבוחר. טול מקרה שבו עובד עירייה מדבר עם בוחרים ומציע להם להצביע עבור ראש העירייה המכהן, בניגוד לדין. האמנם יהיה נכון, עקב כך, לשלול את קולם של אותם בוחרים? האם תימנע מהם זכות הבחירה אך מפני שעובד עירייה לא נהג כהוגן, כאשר אין טענה, למשל, שהמצביע הפוטנציאלי קיבל שוחד או אוים בדרך זו או אחרת? נניח עוד כי במקום מסוים הסירו שלטים של המועמד המתחרה. האם בשל כך יפסלו קולותיהם של המצביעים בקלפיות הסמוכות? סבורני כי התשובה לשאלות אלה בשלילה. לא ניתן להמעיט בחשיבות העיקרון לפיו הבוחר אוטונומי לבחור על פי הבנתו, ואל לאחר – לרבות בית המשפט – לערער על שיקוליו. המאוים הינו בגדר חריג מפני שנמנע ממנו לפעול על פי שיקוליו.
בית המשפט לא ימהר לפסול את קול של הבוחר רק מפני שגורם אחר התנהג שלא כשורה מולו. קביעת כלל גורף אף עשויה לפתוח פתח למניפולציות. ראש עירייה שיודע כי הוא "חלש" בסקרים אצל קבוצת אוכלוסייה מסוימת, ישלח עובדי עירייה לדבר עימם, לא רק כדי לשכנע אותם אלא כדי לפסול את קולם. העניין הוא, כאמור, טוהר הבחירות ושמירה על הערכים הבסיסיים שביסוד השיטה הדמוקרטית, המעניקה קול שווה לכל בוחר. הדברים הוצגו בקווים כלליים, שכן נדמה כי אין צורך מעבר לכך