--- סוף עמוד 23 ---
כדי להכריע בתיק זה. אך לנוכח קביעות שונות של בית המשפט המחוזי וטענות הצדדים בפניו ובפנינו, נדרש לא פחות מכך.
סיכומו של דבר, ועל רקע האמור לעיל, סבורני כי אין ביסוס לעמדת המערער, בדבר צמצום גדר העילות והליקויים האפשריים לביטול בחירות. ככלל, אין זה נכון לקבוע כלל של צמצום או של הרחבה. בְּמִשפט – יש לבחון, בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו, האם ליקוי מסוים המנוגד לסדרי הבחירות "במובנם הרחב" הוא כזה "היורד לשורש העניין", אם לאו.
התנאי השני – "עלול להשפיע על תוצאות הבחירות"
- תנאי זה מעורר שתי שאלות מרכזיות: האחת – בהיותו מבחן הסתברותי ("עלול"), מהי דרגת ההסתברות הנדרשת? השנייה – ובהמשך לכך, כיצד יש לבדוק מהי מידת ההשפעה, בייחוד – אך לא רק – בהינתן חשאיות הבחירות? כעולה מטענות הצדדים, ניתן לפצל שאלה זו למספר שאלות משנה:
(א) האם נדרשת ספירת קולות או שדי בהערכה?
(ב) האם ומתי יש להתחשב בהיקף ההשפעה על "המעגל השני", קרי מי שהליקוי לא נגע לו במישרין?
(ג) האם די להראות את מימד ההשפעה על מחצית מהפער בין המתמודדים, או שיש להראות זאת ביחס לפער במלואו?
(ד) האם יש להביא בחשבון את אחוז ההצבעה בפועל ו/או את התפלגות ההצבעה בין המתמודדים בבחירות?
המכנה המשותף לשאלות אלה ודומותיהן הוא היותן כלי המכוון לבדיקה האם התקיים התנאי השני לביטול בחירות. עיתים, וכפי שיובהר, בחינה זו נעשית גם על רקע התנאי הראשון. באמצעות מענה עליהן נבקש גם לברר מה "שוויו" או "ערכו" של כל קול "נגוע", שנחשף לליקוי, וכן את סוגיית "ריחוק הנזק".
כאן המקום להעיר, כי קיים ממשק מסוים בין השאלות שהוצגו לעיל. כך, השאלה מהי דרגת ההסתברות הראויה שיש לאמץ משליכה, או "מתכתבת", עם השאלות האחרות. השאלות אינן מנותקות זו מזו. למעשה, במובנים מסוימים הן קשורות ביניהן באופן מובנה. כך גם מבחינת מדיניות שיפוטית, והדברים יבוארו להלן.
--- סוף עמוד 24 ---
חרף זאת, ישנה חשיבות גם לדיון בשאלות השונות באופן נפרד, כשהדבר מתאפשר, למניעת בלבול והכרעות לא-מדויקות שעלולות לנבוע ממנו.
נפנה כעת לביאור ופירוט הדברים.
מידת ההסתברות הנדרשת
- בהלכת רביץ, עמד בית משפט זה על ארבע דרגות אפשריות של הסתברות לכך שהליקוי בבחירות (בנסיבות שם – הבחירות לכנסת) ישפיע על תוצאותיהן: (א) "ודאות מוחלטת (certainty) שבהצבעה החוזרת עשויה חלוקת המנדטים להשתנות לעומת חלוקתם בבחירות המקוריות"; (ב) "הסתברות (probability), שבהצבעה החוזרת עשויה חלוקת המנדטים להשתנות, כאמור, זאת אומרת שהסיכוי שהתוצאה תשתנה גדול מהסיכוי שהתוצאה לא תשתנה"; (ג) "אפשרות (possibility) של שינוי בתוצאות שקשה או לא ניתן להעריך את סיכוייו"; (ד) "אפשרות רחוקה של שינוי בתוצאות, לאמור, הסבירות שיחול שינוי בתוצאות היא קטנה, בדרגות שונות של הסתברות, לפי הנתונים". נפסק, כי המצב הראשון לא מעורר כל קושי – אין להורות על בחירות חוזרות אלא בית המשפט יקבע שפלוני לא נבחר לכנסת ואדם אחר כן נבחר. ביחס לשלושת המצבים האחרים, נקבע כי ההכרעה הסופית תלויה בשאלה הפרשנית בדבר המשמעות של הדיבור לפיו הליקוי "עלול להשפיע על תוצאות הבחירות" (שם, בעמ' 320).