- לטענת בכר, במרבית המקרים שנטענו על ידי יריב בעניין התביעה העירונית התברר כי מדובר בטענות שווא, ובכל מקרה – אין לפרשה זו כל השפעה על תוצאות הבחירות. בהינתן שרק בחמישה מהמקרים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי כמקיימים את שני התנאים לביטול בחירות, היו בעלי העסקים תושבי העיר ובעלי זכות הצבעה; ולאחר הכפלה בשיעור ההצבעה בבחירות ובהתפלגות הכללית בין המתמודדים – המסקנה היא כי הליקוי, גם אם היה, עלול היה להשפיע על משפיע אחד בלבד. מנגד, סומך יריב את ידיו על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ומדגיש כי מדובר בפגיעה כפולה בטוהר המידות – הן שוחד הבחירות עצמו, והן הפרת האיסור החמור של התערבות פוליטית בעבודת התביעה העירונית.
טרם הצגת עמדתי בנדון, אציין כי המשיב הגיש בקשה להוספת ראיה בדמות החלטת מבקר המדינה, במסגרתה נקבע כי התקיימו התנאים למתן צו הגנה קבוע לתובע העירוני בשל חשיפת מקרי שחיתות. לנוכח המסקנה אליה הגעתי ביחס לתנאי הראשון, ומשיקולים נוספים, שעניינם גם טיב הראיה והמגבלות השונות שחלות על השימוש בה – אין מקום להיעתר לבקשה.
--- סוף עמוד 46 ---
- עולה, כקביעת בית המשפט המחוזי, כי פרשת התובע העירוני מקיימת את התנאי הראשון לביטול בחירות, דהיינו מדובר בליקוי היורד לשורש הבחירות. ברם, היקף הקולות שעלולים היו להיות מושפעים, על מספר המקרים שהוכחו, מוגבל לקולות בודדים בלבד, כפי שיבואר.
נדגיש, כי התערבות גורמים בכירים בעירייה בעבודת התובע העירוני – אם בדרך של עיכוב הגשת כתבי אישום, שחלקם הוגשו מיד לאחר הבחירות; אם בדרך של הפחתת קנסות; ואם בדרך אחרת כמפורט במקרים לעיל – היא חמורה. התובע העירוני צריך לבצע את תפקידו על פי שיקולים מקצועיים בלבד, ומבלי שהשפעה פוליטית כלשהי תשבש את עבודתו. הממצא העובדתי לפיו מסע הבחירות חדר לעבודת התובע העירוני ולהצגת עמדתו בבתי משפט – מטריד מאוד. הדבר לא ייחשב כתגלית אם יצוין כי עקב העומס הרב המוטל על בתי המשפט, סיום תיקים בהסדרי טיעון מהווה מרכיב דומיננטי בנוף המשפטי. על כן, נדרשות הגינות, ענייניות ומקצועיות מטעם נציגי התביעה, גם כדי לא לשבש את ההליכים בבית המשפט ולשמור על השוויון. גם אם התביעה מייצגת עירייה, חובה על הגורמים מטעמה לאפשר לתביעה לעשות את מלאכתה ובוודאי שלא להתערב במלאכה זו משיקולים פוליטיים. כאשר הדברים נעשים בסמוך למועד הבחירות, ולאחר שמועד זה חלף, חוזרים לקדמותם – מתבססת ביתר שאת המסקנה כי מדובר בליקוי בחירות היורד לשורש העניין. מסתבר כי הייתה זיקה בין ההטבות וההקלות שניתנו לבין הבחירות. באשר ליועצת המשפטית, היא ביקשה כאמור להצטרף כצד להליך בשל הפגיעה בה – בקשה שנדחתה, זאת בין היתר לנוכח הכלל כי אין לעד הזכות להפוך לצד. הממצאים העובדתיים נומקו היטב על ידי בית המשפט, והכלל בדבר אי התערבות חל. לצורך הכרעה בפסק הדין, איננו נדרשים להביא עמדה פסקנית לגבי כל הממצאים שנקבעו על ידי הערכאה קמא ביחס ליועצת המשפטית. די לומר, כאמור, כי הוכח קיומם של ליקויים היורדים לשורש העניין במספר מקרים.