ועוד ביישום הכללים בענייננו, תוך בחינת התקיימותם של התנאים לביטול בחירות, מופנה הזרקור לייחוד בתיק זה. נדמה כי בניגוד לבדרך כלל, סלע המחלוקת כלל מועמדים רבים ושונים לתפקיד הליקוי היורד לשורש העניין, קרי התנאי הראשון לביטול בחירות. עיון בפסיקה מגלה כי על פי רוב, מדובר היה בליקוי נטען אחד, או במספר מצומצם של ליקויים, ולא בוטלו הבחירות בשל יותר מסוג ליקוי אחד. כאן, הצדדים – כל אחד לפי עמדתו – לא ויתרו על התאמת (או אי-התאמת) ליקויים שונים לסעיף 73 לחוק הבחירות. מכאן הצורך להתוות מדיניות, שמא כל מערכת בחירות תובא לפתחו של בית המשפט. שהרי בהגדרה, ישנם ליקויים שלא יורדים לשורש העניין. אף בתנאי השני (שאלת ההשפעה על תוצאות הבחירות), הועלו סוגיות רבות ורחבות, שהרבה מהן לא הוצגו – ודאי לא באופן בו הוצגו – בתיקים קודמים. אף נראה כי חישוב-יתר, לרבות מרכיבים ספקולטיביים, עלול להפוך לחישוב-חסר מבחינת הדיוק שלו. לא בכדי המחלוקת התחשיבית בין הצדדים הביאה אף לפערים בין 800 קולות ל-4 קולות. תהליך החישוב חייב גם הוא להשתלב עם טוהר הבחירות באופן ששומר על זכות הבוחר. אגב, יש באמור כדי לתמוך במסקנה לפיה דרך המלך לתקוף תוצאת בחירות היא באמצעות ערעור בחירות לפי סעיף 72 לחוק. הגשת ההשגה במועד מאוחר יותר על פי המתווה החלופי של המרצת פתיחה מאפשרת ביתר קלות העלאת כל טענה, מן הגורן ומן היקב, כדרכה, לפעמים, של תובענה אזרחית.
אין בכך משום מתיחת ביקורת. ההליך נמצא בערעור, ועל בית משפט זה, כערכאת ערעור, לבחון את הטענות לגופן ועל פי כללי הדין. כך פעלנו. ברם, לטעמי ישנה חשיבות לציין את הייחוד בתובענה, וכמובן המחלוקת בין הצדדים והכרעת בית המשפט קמא סללו את הדרך לחידוד הכללים, אף אם הדברים לא מוצו.
- אין להקל ראש בתקלות, בדרגות חומרה שונות, בהליך הבחירות. יש לשאוף כי הוא יהיה "נקי" ככל שניתן. לפעמים ישנם ליקויים שעשויים לדרוש בדיקה, טיפול,
--- סוף עמוד 59 ---
הסקת מסקנות ואף פתיחת הליכים – במישורים אחרים. יחד עם זאת, הליך משמעתי או פלילי – לחוד; והליך של ביטול בחירות – לחוד. יש לזכור כי "נבחרי הציבור צריך שייבחרו על ידי הציבור, לא על ידי בתי המשפט" (עניין פרומר, בפסקה 17). הנפקות לענייננו היא כי יש להבחין הבחן היטב בין ליקוי לבין ליקוי היורד לשורש העניין. יש להימנע מאימוץ גישה נורמטיבית שעשויה להרחיב את תפקידו של בית המשפט בהבעת עמדה בסוגיות שנתונות לבוחר ולא לו. העיקר הוא להכיר באוטונומיה של הבוחר, שהיא אבן יסוד בשיטה הדמוקרטית, להצביע כפי שיחפוץ. רק במקרים החריגים של ליקוי היורד לשורש העניין אשר עלול היה להשפיע על התוצאות, יתערב בית המשפט.