--- סוף עמוד 11 ---
שהשפעת שלטי החוצות על קהל המצביעים היא השפעה עקיפה ומרוחקת מהליקוי הישיר. באשר לשאלה אם יש להוכיח פוטנציאל השפעה על מחצית הפער או על הפער במלואו, זוהי שאלה התלויה בנסיבות כל מקרה ומקרה. סוגיה זו, מציינת המדינה, לא הוכרעה בפסיקה וישנן אמירות לכאן ולכאן.
- שלוש הערות מקדמיות בטרם ניתוח והכרעה.
האחת, עובר למועד הדיון בפנינו, הגישה עו"ד חנה כהן-מוצן, היועצת המשפטית של עיריית בת-ים (להלן: היועצת המשפטית), בקשה להצטרף כצד להליך. זאת על רקע קביעותיו של בית המשפט המחוזי בכל הקשור למעורבותה בפרשת התובע העירוני. כפי שקבענו בהחלטה מיום הדיון, ובין היתר מהנימוקים שהועלו על ידי בא-כוח המשיב ובא-כוח המדינה, לא ראינו מקום להורות על צירוף כאמור. בתמצית, נדגיש כי על פי ההלכה הפסוקה וככלל, מי שהיה עד במשפט וטוען לפגיעה בשמו הטוב כתוצאה מקביעות בפסק הדין – אינו רשאי לערער עליו (ראו, למשל, בג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית משפט השלום בחדרה, פ"ד נב(3) 721 (1998)). מטעם זה, לצד טעמים נוספים, לא ראינו לנכון, כאמור, לצרף את היועצת המשפטית כמערערת בהליך זה.
השנייה, הועלתה האפשרות של החזרת התיק לבית המשפט המחוזי לצורך בחינת התקיימות התנאי השני (כאמור, אפשרות זו הועלתה גם על ידי המדינה בעיקרי טיעוניה). אמת, היו מקרים שבהם צעד בית משפט זה בדרך האמורה [ראו, למשל, בר"מ 691/14 מוחמד שאמי נ' ד"א עומר כיאל [פורסם בנבו] (26.2.2014) (להלן: עניין שאמי); בר"מ 10462/08 אריה טל נ' אריה פרג'ון [פורסם בנבו] (29.12.2008) (להלן: עניין פרג'ון)]. אך לאחר ששקלנו אפשרות זו על רקע נסיבותינו, החלטנו לדחותה. כפי שיבואר, נראה כי יישומן של ההלכות המשפטיות על הנתונים שהוצגו בפנינו והקיימים בתיק מספיק לשם הכרעה בו. השאיפה הכללית להביא להכרעה סופית בערעור בחירות בהקדם ככל שניתן בולטת בנסיבות דנא, שבהן הבחירות התקיימו לפני כשנתיים. השבת התיק לערכאה קמא ודאי תאריך פרק זמן זה, ואף עדיין ניתן יהיה להשיג את התוצאה שתתקבל. אין בכך משום ביקורת אלא הבנה שהבירור בכללותו לוקח זמן. העיקר הוא כי לדעתנו די בנתונים העובדתיים הקיימים (והחסרים) על מנת להכריע בתיק שלפנינו, בסיוע הכלים המשפטיים, ולכן החזרת התיק לבית המשפט המחוזי איננה הנתיב שבו יש לילך זו הפעם.
--- סוף עמוד 12 ---
השלישית, זו תהא דרך הילוכנו בהכרעה: בשלב ראשון נתייחס למסגרת הנורמטיבית. במהלכו נדון גם ב"טענות הרוחב" של הצדדים שהובאו לעיל, ונפתח דווקא בקבוצת הטענות "הדיוניות". בהמשך ננתח, בין היתר, את השאלה כיצד מכמתים את "שוויו" של כל קול, וכן את שאלת "ריחוק הנזק". בשלב שני ניישם את ההלכות הרלוונטיות על הנסיבות כאן. בתוך כך, נתייחס לפרשות המרכזיות מושא הערעור ונבחן האם מתקיימים בהן התנאים לביטול בחירות.