נקדים מסקנה לניתוח: בסופו של דבר, מצאנו כי חלק ניכר מן האירועים והפרשות שסווגו על ידי בית המשפט קמא כ"ליקוי היורד לשורש העניין" אינו כזה. יתר על כן, אף תחת אימוץ הקביעה של בית המשפט המחוזי, לפיה כל הפרשות המרכזיות מקיימות את התנאי הראשון – מצאנו כי התנאי השני לביטול בחירות לא מתקיים. לאמור, היקף ההשפעה של הפרשות המרכזיות אינו עלול, ברמת ההסתברות הנדרשת, ואף לא במצטבר – לשנות את תוצאות הבחירות. משלא מתקיימים התנאים המצטברים לביטול בחירות, כפי שיבואר, דין הערעור להתקבל.
ומכאן לדברים בהרחבה.
ביטול בחירות – המסגרת הנורמטיבית
ההליך הערעורי המתאים
- סעיף 72 לחוק הבחירות עוסק בערעור בחירות. הסעיף קובע, בין היתר, כי "כל אדם שהיה זכאי לבחור למועצה פלונית רשאי להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית על תוצאות הבחירות לאותה מועצה", באחת מארבע העילות המנויות בסעיף 72(א) (להלן: ערעור בחירות ו- עילות הערעור). עוד קובע הסעיף כי ערעור בחירות יוגש בתוך 14 ימים מיום פרסום ההודעה על תוצאותיהן, וכי הוא יידון כערעור מנהלי לפי הוראות חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים (סעיפים 72(ג) ו-72(ה) לחוק הבחירות, בהתאמה).
נקבע בפסיקה, כי דרך המלך לבירור טענות בדבר ליקויים שנפלו בהליך בחירות, העלולים להביא לביטולן, היא באמצעות הגשת ערעור בחירות על פי סעיף 72 הנ"ל (בר"מ 213/14 בלעיש נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] (11.2.2014), בפסקה 21 (להלן: עניין בלעיש)). ואולם, אין מחלוקת, וכך נקבע גם בעניין בלעיש, כי
--- סוף עמוד 13 ---
זהו אינו האפיק הדיוני היחיד העומד בפני המבקש להשיג על תוצאות הבחירות ואופן ניהולן. כבר בעניין חרזאללה (רע"א 83/94 חרזאללה נ' פקיד הבחירות למועצה המקומית זמר, פ"ד מט(3) 793 (1994). להלן: עניין חרזאללה), שניתן לפני למעלה מעשרים שנה, נקבע כי קיימת דרך חלופית לערעור לאחר חלוף הזמן הקבוע בסעיף 72(ג) לחוק, והיא פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה לסעד הצהרתי בדבר בטלות הבחירות (להלן: המתווה החלופי). בדרך זו ניתן לעשות שימוש, למשל, במצב שבו התעוררו טענות הנוגעות לטוהר הבחירות במועד מאוחר, כאשר כבר לא ניתן להגיש ערעור בחירות על פי המועדים הקבועים בחוק. וכך נכתב בעניין חרזאללה:
"... בפני מי שמבקש לבטל בחירות בשל שוחד בחירות עומדים שני מסלולים, שכל אחד מהם יפה לשעתו, לנסיבותיו ולדיות הראיות. היה ולדעת המבקש יש בידו די ראיות להוכיח את טענתו במסגרת החוק – יגיש ערעור בחירות על פי החוק. אין בידו ראיות מבוררות בשלב זה להוכחת הטענה, יגיש בקשה לפסק-דין הצהרתי, לכשיתבררו העובדות ויימצאו הראיות" (עניין חרזאללה, בעמ' 802).