כל נכס, באופן עקרוני, כשיר להיות נכס הנאמנות - מקרקעין או מיטלטלין, זכויות מוחשיות וערטילאיות, למשל: חכירה, משכנתא, זיקת הנאה, מניה, אגרת חוב, זכות חוזית וכיו"ב (ע"א 414/87 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' חברה לפיתוח קרית נורדאו בע"מ, פ"ד מו(5) 387, 391 (1992); ויסמן, עמ' 288; כרם, עמ' 101). נכס נאמנות ניתן לזיהוי באמצעות העובדה שלנאמן יש יכולת להחזיק או לפעול בו, בשל הזכות או בשל הסמכות שהוענקו לו, והוא משמש נכס נאמנות כל עוד לנאמן יש זיקה אליו. נכס נאמנות שנמכר או שנשללה מהנאמן הזיקה אליו, חדל לשמש נכס נאמנות (כרם, עמ' 273). על-פי סעיף 3(א) לחוק הנאמנות "פירותיהם ותמוריהם של נכסי הנאמנות יהיו אף הם לנכסי הנאמנות", אלא אם כן התנו הצדדים אחרת, ולנהנה הזכות לעקוב אחר גלגוליו של הנכס (ויסמן, עמ' 285; כרם, עמ' 278-282).
--- סוף עמוד 23 ---
ענייננו בנאמנות שנוצרת על-פי חוזה, דהיינו, חובתו של הנאמן להחזיק בנכס או לפעול בו לטובת נהנה או מטרה אחרת מוסדרת בחוזה. חוזה נאמנות כפוף לשתי מערכות נורמטיביות – זו של דיני החוזים וזו שהוסדרה בחוק הנאמנות. חוזה נאמנות, ככל חוזה, יכול שייעשה בעל-פה, בכתב או בכל צורה אחרת, והוא יפורש כחוזה, כאמור בסעיף 25 לחוק החוזים, "לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות." (ע"א 3829/91הנ"ל, עמ' 813; כרם, עמ' 178 - 185). חוזה היוצר נאמנות הוא חוזה שהנאמן הוא צד לו, ותנאי בו הוא חבות הנאמן להחזיק או לפעול בנכס לטובת הנהנה או למטרה אחרת (כרם, עמ' 186 - 189). תחילתו של חוזה הנאמנות עם יצירת הזיקה לנכס הדרושה לנאמן כדי להחזיק או לפעול בנכס, כדברי המלומד כרם:
"כריתת חוזה שנושאו עסקת נאמנות יוצרת רק מערכת של התחייבויות הדדיות. כל עוד לא ניתן לנאמן להחזיק או לפעול בנכס, לפנינו רק חוזה אשר על-פיו עשויה להיווצר נאמנות. זיקת נאמנות נוצרת בשעה שלנאמן ניתן להחזיק או לפעול בנכס. כדי שתחל הנאמנות, יש להקנות לנאמן אותה מידת שליטה בנכס, הדרושה למילוי תפקידיו. כך עשויה זיקת הנאמנות להיווצר משעה שנכס יועבר להחזקתו של הנאמן, אם די בכך כדי לאפשר לו למלא את חבותו כנאמן על פי החוזה" (שם, בעמ' 189).
לסיומו של חוזה הנאמנות ניתן להגיע במספר דרכים:
"נאמנות על-פי חוזה יש שתגיע לסיומה בשל התרחשותו של אירוע, שנקבע בחוזה כעילה לסיום הנאמנות ... נאמנות על-פי חוזה יש שתגיע לסיומה משהושגה מטרת הנאמנות ... כך עשויה נאמנות להגיע לסיומה משכלו נכסי הנאמנות. במקרים כאלה ניתן להסיק את סיום הנאמנות מתנאי הנאמנות, בגדר אומד-דעתם של הצדדים" (כרם, עמ' 622).