המבקש אף טען, כי ספרא ידעו על הנאמנות שבינו לבין המשיב ביחס למניות ונתנו את הסכמתם לכך, אבל לא הביא ראיה ממשית לביסוס טענה זו (עמ' 181 לפרוטוקול הדיון מיום 4.1.09). מכל מקום, המבקש חתם ביום 14.12.94 על המסמך ת/9, לפיו הוא מסכים לחתימת הסכמי רכישת מניות בין חברת טלמן ישראל לבין בעלי המניות הקטנים: בריאן גרינספן, דניאל שטיינמץ והמשיב (עמ' 46 לפרוטוקול הדיון מיום 8.2.07 מול הש' 22 עד עמ' 47 מול הש' 6). הסכם רכישת המניות (ת/10) נחתם ביום 26.12.94, והמניות הוקצו בחודש מאי 1995 (ראו: ת/11ב – דו"ח הקצאת מניות).
- לגירסת המשיב, משוויתר המבקש על הצעת ספרא לרכוש 1% ממניות סלקום, הוצע למשיב לרכוש את חלקו של המבקש, והוא נענה להצעה. הדבר היה ידוע לכל הנוגעים בדבר, כך טען המשיב בעדותו, וגם אשתו לשעבר של המבקש הייתה מודעת לעסקה במניות סלקום (עמ' 239, 247-248 לפרוטוקול הדיון מיום 5.1.09). אכן, בטיוטות של מסמכי הרכישה מופיע שמו של המבקש לצד שמו
--- סוף עמוד 25 ---
של המשיב כמי שאמור לרכוש שיעור של 1% מהמניות תמורת העמדת הלוואת בעלים; משלב מסוים מופיע רק שמו של המשיב כמי שאמור לרכוש 2% מהמניות; ובשלב החתימה על ההסכמים, המשיב בלבד רכש את המניות. ואולם, גירסת המשיב אינה עולה בקנה אחד עם נספח א', שעליו חתם המשיב. מסמך זה, על אף שנחתם בשנת 1996, אחרי שנחתם הסכם רכישת המניות, יש בו כדי להעיד על עסקת נאמנות שנכרתה בעל-פה בשנת 1994.
- האם מתקיימים בעיסקה יסודות הנאמנות?
המשיב התחייב להעביר למבקש מחצית ממניות סלקום שאמורות היו להירשם על שמו, בצירוף כל הטבה, אופציות או זכויות שיתלוו אליהן, כשהן משוחררות מכל חוב, עיקול ושיעבוד. המבקש, מצדו, אמור היה לשאת בהתחייבויות הכספיות שקיבל על עצמו המשיב בקשר לרכישת מחצית המניות, על-פי דרישת המשיב. נכס הנאמנות הוא 1% ממניות סלקום בשרשור שאותן רכש המשיב לטובת הנהנה - המבקש - כאשר המבקש זכאי לקבל הן את המניות, הן את תמוריהן (מניות סלקום) והן את פירותיהן. הזיקה לנכס היא זיקת בעלות, המאפשרת לנאמן - המשיב - להחזיק במניות ולפעול בהן. תחילתה של הנאמנות היא, כאמור, בהיווצרות הזיקה לנכס - הבעלות - כלומר בהעברת מניות סלקום על שם המשיב, ובכפוף לקיום התחייבות המבקש לשאת בהתחייבויות הכספיות הנובעות מרכישת מחצית המניות. על כן, כל עוד לא נעשה הדבר, למבקש לא הייתה אלא זכות חוזית לעסקת נאמנות. משהועברו המניות לבעלותו של המשיב, במסגרת הרה-ארגון, הבשילה הזכות לעסקת נאמנות (ראו והשוו: ע"א 456/85 רפי בציא נ' אלי זוהר, עו"ד, [פורסם בנבו]; ע"א 10908/05 בנק הפועלים בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה בא"י (פורסם בנבו, 19.12.077)). לחילופין, ניתן לראות את עסקת הנאמנות כעסקה תלת-שלבית. בשלב הראשון, המחה המבקש למשיב את זכותו לרכוש 1% מניות של סלקום בשרשור (נכס הנאמנות) על-מנת שיפעל למימושה והמניות תרשמנה על שמו, והתחייב המבקש לשאת במחצית ההתחייבויות הכספיות הכרוכות בכך. בשלב השני, המשיב מימש את הזכות, רכש את המניות והחזיק בהן כבעלים, כאשר המבקש אמור היה להעביר למשיב את הכספים הדרושים לצורך רכישת המניות. בשלב השלישי, למבקש זכות עקיבה אחר תמוריהם של הכספים, קרי – המניות (ראו והשוו: פסק-דינו של הנשיא שמגר בעניין ע"א 4639/91 מנהל מס שבח נ' דוד ואלזה חזון, פ"ד מח(3) 156 (1994)).