כמו-כן, לטענת המשיב, חתם המבקש על מסמכים שבהם אישר כי הוא מוותר על ההצעה לקבל מניות בסלקום ומסכים להקצאת המניות לבעלי המניות הסופיים (נ/39). המבקש חתום גם על ההסכמים להעברת מניות שנחתמו במסגרת הרה-ארגון (נ/48) כנציג קבוצת ספרא, ובחתימתו אישר את ההתחייבויות שנטל על עצמו המשיב. במסגרת הרה-ארגון ניתנו דיווחים, הצהרות והתחייבויות למס הכנסה (נ/17), ולמשרד התקשורת (נ/22, נ/23), לפיהם המשיב הוא הבעלים היחיד, הסופי והאפקטיבי של 2% מהמניות ואין לאחר זכויות או אינטרס במניות הנ"ל. עוד טען המשיב, כי לפי סעיפים 20.1 - 20.2 לרישיון ההפעלה של סלקום (נ/53) נדרש גילוי עד לרמת "הרמת מסך" של כל
--- סוף עמוד 35 ---
בעלי אמצעי השליטה. עם זאת, דיווח על העברת אמצעי שליטה נדרש מ- 5% ומעלה מאמצעי השליטה, והעברת למעלה מ- 10% מאמצעי השליטה טעונה קבלת הסכמת השר מראש.
בעניינים אלו נתבקשה להעיד מטעם המשיב הגב' עוה"ד מיכל בליך, שכיהנה כיועצת המשפטית של סלקום וסגן נשיא מחודש דצמבר שנת 1995 ועד חודש פברואר שנת 2006. עדותה הייתה נייטרלית ולא חידשה דבר, שכן מעטפת בעלי המניות הייתה מחוץ לתחום אחריותה ועיסוקה של עוה"ד בליך, כך לדבריה (עמ' 503 לפרוטוקול הדיון מיום 11/1/09 מול הש' 2 - 13), ובכל הקשור לחובות דיווח, בלאו הכי, לא הכחיש המבקש כי לא דיווח על הנאמנות לאף גורם.
- המבקש התחייב לקיים ולא להפר או לגרום למשיב להפר התחייבויות שהמשיב נטל על עצמו – המשיב, ולא המבקש. ככל שהפר המבקש חובות דיווח ואחרות המוטלות עליו מתוקף תפקידיו השונים, והפרה כזו היא בהחלט פסולה וראויה לביקורת, עדיין אין בכך כדי להביא לביטול הסכם הנאמנות. אדרבה, אי-דיווח על בעלותו של המבקש במניות הוא בליבו של הסכם הנאמנות. מעבר לכך, חובות הדיווח הן במישור הציבורי, ומיועדות, בדרך-כלל, להגן על צדדים שלישיים, ולמנוע מצבים של ניגוד עניינים, עסקאות כוזבות, וכיו"ב. לא די בהן על-מנת להעיד על קיומם של יחסי נאמנות במישור הפרטי, הנבחנים על-פי מבחן מהותי (ראו והשוו: ע"א 1613/92 אביגדור זיו נ' מנהל מס שבח מקרקעין, אזור ירושלים, פ"ד נ(1) 485, 490 (1996); ע"א 4639/91 הנ"ל, בעמ' 1622).
אשר להתחייבויות שנטל על עצמו המשיב, רובן ככולן נוגעות למגבלות החלות על העברת המניות, וממילא, קבעו הצדדים בנספח א' כי העברת המניות לידי המבקש כפופה להסכמת בעלי המניות האחרים ככל שיהיה צורך לקבלן לביצוע ההעברה.