עדויותיהם של עו"ד פרופ' נאמן ושל עו"ד שרון היו חד-משמעיות, אמינות והן לא נסתרו. על-פי עדותו של עו"ד שרון, הודה המשיב בכך שלמבקש 1% מתוך 2% מניות סלקום שבבעלות המשיב, וזאת במועד לאחר חתימת הסכם רכישת המניות, ולאחר שהמבקש וויתר, לכאורה, על-פי גירסתו של המשיב, על הזכות לרכוש את המניות. על-פי עדותו של פרופ' נאמן, הודה המשיב כי הוא מחזיק במניות סלקום בשיעור של 1% עבור המבקש וזאת כשבע שנים לאחר שחתם המשיב על נספח א' וכשנתיים לפני הפגישה עם המבקש, שבה כפר בנאמנות. כאמור, הודאת-חוץ של בעל-דין היא ראיה לכל דבר, ובמקרה הנדון, מצטרפות הודאות המשיב לשאר הראיות המצביעות על קיומם של יחסי נאמנות בין הצדדים.
ה. התיישנות
- כיוון שבתביעת נאמנות עסקינן, חלה ההלכה הקובעת כי מירוץ ההתיישנות של עילת תביעה נגד הנאמן מתחיל ברגע שהוא כופר במעמדו כנאמן או ברגע שבו הוא מפר את חובתו כנאמן, ולנהנה נודע על כך. ההלכה זו מתבססת על כך שבהיעדר הוראה מיוחדת בחוק הנאמנות לעניין ההתיישנות, חלים דיני ההתיישנות הכלליים שבחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") גם על תביעות נהנה נגד נאמן. שאלת ההתיישנות של תביעה שעילתה ביחסי נאמנות צריכה להיבחן בשני שלבים: בשלב הראשון, יש לשאול מהו המועד שבו נולדה עילת התביעה של הנהנה נגד הנאמן, וזאת לפי סעיף 6 לחוק ההתיישנות, הקובע כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". כשמדובר בתביעה כזו, הכלל הוא כי כל עוד מחזיק הנאמן בנכס עבור הנהנה, אין הוא
--- סוף עמוד 41 ---
יכול להישמע בטענת התיישנות, שהיא, למעשה, טענה לבעלות. במהלך היחסים בין הנהנה לנאמן רשאי הנהנה להניח, באין מידע סותר, כי הנאמן ממלא את חובתו. תקופת ההתיישנות של תביעה להחזרת הנכס מתחילה, על כן, כאשר יחסי הנאמנות באים לקצם. אולם במקרים בהם כופר הנאמן במעמדו כנאמן או מפר את חובתו כנאמן, נולדת עילת התביעה של הנהנה במועד של הכפירה או ההפרה. בשלב השני, יש לשאול אם מתקיים אחד התנאים הקבועים בחוק ההתיישנות המאפשרים את דחיית תחילתו של מירוץ ההתיישנות למועד מאוחר יותר (ע"א 3322/95 יצחק גמזו נ' עו"ד דניאל גושן, פ"ד נ(4) 520, 525 - 526 (1997); ע"א 1559/99 שושנה צימבלר נ' רבקה תורג'מן, פ"ד נז(5) 49, 67 -68 (2003); כרם, עמ' 201 - 202 ,815 - 816). לענייננו רלוונטיים סעיפים 7 - 8 לחוק ההתיישנות: