הודאת בעל דין יכול שתהיה בעל-פה, באמירה מילולית מפורשת שאומר המודה, ובמקרה כזה, היא תוכח על-ידי מי ששמע אותה. אין נפקא מינה בפני מי ובאלו נסיבות נאמרה האמירה. על מגיש ההודאה מוטל הנטל להוכיח את עצם עשייתה של ההודאה, בעוד שהנטל להוכחת הטענות נגד אמיתות תוכנה – על מי שמעלה אותן (קדמי, עמ' 1203, 1214 - 1215). מקובל להבחין בין "הודאה פורמאלית", או "הודאה משפטית", הנכללת בכתבי הטענות או הנמסרת במסגרת הליך דיוני המיועד לכך, לדוגמא, בתשובה לדרישה להודות במסמך או בעובדות, לבין "הודאת-חוץ" של בעל-דין, הניתנת מחוץ לכתלי בית המשפט. הודאה פורמאלית מובילה לצמצום המחלוקת ופוטרת את בעל הדין שכנגד מהבאת ראיות להוכחת עובדה או טענה הכלולות בהודאה. אין בעל דין רשאי לחזור בו מהודאה כזו, אלא ברשות בית המשפט, בתנאים שיקבע, כהוראת תקנה 104 לתקנות סדר הדין האזרחי. הודאת חוץ של בעל-דין, לעומת זאת, היא "ראיה כשאר הראיות ובין שאר הראיות". מהימנותה ומשקלה הראייתי נותנים לשיקול-דעתו של בית המשפט, ובעל הדין המודה רשאי להביא ראיות לסתור את הודאתו (ע"א 279/89 "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' שלום דמתי, פ"ד מז (3) 156, 163-164 (1993); ע"א 8251/04 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' דוד אייש, [פורסם בנבו]; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 182 - 184 (מהדורה עשירית, תשס"ט); קדמי, עמ' 1193 - 1196, , 1223, 12255).
--- סוף עמוד 40 ---
מלבד ההכחשות, טען המשיב, מצד אחד, כי דברים שנאמרו בעל-פה לצרכי משא ומתן בין הצדדים אינם יכולים לשמש הודאת בעל דין, על-פי ההלכה הפסוקה. טענה זו רלוונטית, אם בכלל, רק לגבי עדותו של עו"ד נאמן. מצד שני, טען המשיב כי מניות סלקום לא נכללו בהתחשבנות בינו לבין ספרא, נושא הפגישה עם עו"ד נאמן (ראו: המסמך "נקודות עיקריות לפגישה עם נאמן" – נ/56, נ/57, נ/58), והוא אף ביקש לזמן לדיון את עו"ד דן אבי יצחק, מי שייצגו במשא ומתן מול ספרא, כדי שיעיד על כך. עו"ד אבי יצחק אכן העיד כי מניות המשיב בסלקום כלל לא היו נושא במשא ומתן, וכי אין לו כל ידיעה לגבי מה שנאמר בין המשיב לבין עו"ד נאמן בפגישה שהתקיימה ביניהם (עמ' 491 לפרוטוקול הדיון מיום 11.1.09 מול הש' 19 עד עמ' 492 מול הש' 1, ומול עמ' 493 מול הש' 1 - 2). עדותו המהימנה של עו"ד אבי יצחק לא סייעה בידו של המשיב לקעקע את עדותו של עו"ד נאמן.
אשר לעדותו של עו"ד שרון, טען המשיב כי זו נסתרה בדו"ח פרופ' סוארי (נ/17), אך אני איני סבור כך. דו"ח סוארי מפרט את בעלי המניות הרשומים, ואילו המבקש לא נרשם כבעלים של המניות ולא דיווח על הנאמנות בהן, שכן סוכם כי המניות תרשמנה על שם המשיב.