ראשית, עצם הקושי בהערכת שוויין של מניות החברה בעת הגשת התביעה אינה תופעה המיוחדת דווקא לתביעות מכוח סעיף 191 לחוק החברות, ולא אחת מוגשות תביעות
--- סוף עמוד 22 ---
בהן בעת הגשת התביעה קיים קושי אובייקטיבי בהערכה מדויקת של סכום התביעה. לשם כך אף נקבעה בתקנה 16(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, בהקשר של תביעות התלויות במתן חשבונות, כי "הייתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער". ובמקרים בהם תלוי סכום התביעה בבירור חשבונות, כך שבשלב הראשון קיים מצב אובייקטיבי המונע מן התובע מלקבוע את סכום התביעה במדויק, וכתוצאה, סכום התביעה לצרכי אגרה נקבע בכתב התביעה על בסיס ערך משוער בלבד, תינתן רשות לאחר בירור כאמור לעדכן את סכום התביעה בהתאם לסכום גבוה יותר, ולהשלים את תשלום האגרה ככל שיתחייב בעקבות אותו עדכון.
אי לכך, אף במקרים בהם נטען כי אי-היכולת להצהיר על סכום תביעה מדויק הינה תוצאה ממעשים מקפחים של הנתבעים, הרי שניתן ליישם את אותו מנגנון ולהצהיר על סכום תביעה משוער, טנטטיבי, עד לבירור פרטי התביעה בהמשך, או אז – לפחות אם יתברר שיש בסיס להעלאת סכום התביעה - ניתן יהיה, כאמור, לעדכן את סכום התביעה בהתאם.
- לכך יש להוסיף, כפי שציינו כב' הרשם ובית משפט קמא, כי בניגוד לטענת המבקשים כאילו שהם מגששים באפילה בכל הקשור לערכה של החברה, הרי יש למצוא בין מכלול טענותיהם גם הצהרות מפורטות באשר לערכה המשוער של החברה לפי דעתם; וניתן לעיין בהחלטות דלמטה, שם מובאות דוגמאות לכך. אמנם, לדעתי, המשיבים בטיעוניהם מיחסים להערות האמורות משקל לא מוצדק, כאילו שיש בהן כדי לחייב את המבקשים כסכומי מינימום לצורך קביעת האגרה, מאחר שהערות אלו של המבקשים אינן כלולות בסעיפים האופרטיביים של כתבי התביעות, אלא מופיעות בסעיפי "רקע" לתביעות, כהשערות שמטרתן להדגיש את חומרת העוול הנטען בהן; ואין לדעתי להבחין בהערות אלו כל ניסיון לדייק באשר לידיעות קונקרטיות בדבר ערכה של החברה. על כן גם אין למצוא בהחלטות דלמטה כל קביעה שהערות אגב אלו תוחמות את סכום התביעות הלכה למעשה, ובמקום זה הורו לתובעים להצהיר במפורש על סכום התביעה, בין אם בכתב תביעה מתוקן (לפי החלטת כב' הרשם) או בהודעה (בפס"ד בית משפט קמא); וההפניות להערות אלו הצטמצמו רק לקביעת המסקנה שבניגוד לטענת המבקשים, הערות אלו מוכיחות כי הם היו יכולים לאמוד במשוער את ערך החברה לצורכי אגרה, הא ותו לא. עם זאת, אין כל הסבר בטיעוני המבקשים לכך שאין הם רואים בהשערות אלו בסיס, לפחות טנטטיבי, עליו ניתן היה לחשב את סכום התביעה המשוער.
- בכל אופן, אף בסוגיה זו לא מצאתי כי מדובר בשאלה משפטית בעלת נפקות החורגת מעניינם של הצדדים לסכסוך זה.