--- סוף עמוד 23 ---
האם ניתן להגדיר תביעה מכוח סעיף 191 לחוק החברות כתביעה לפירוק שיתוף ו/או איזון משאבים?
- במסגרת טענות המבקשים בפני הרשם ובפני בית משפט דלמטה העלו טענה נוספת, עליה הם חוזרים בהליך זה, אשר לסברתם נטענת לראשונה במסגרת תביעות לפי סעיף 191 לחוק החברות וראויה אפוא להתייחסות בית משפט זה למרות הלכת חניון חיפה. לטענת המבקשים, יש להתייחס לסעד המבוקש בתביעותיהם לרכישת מניותיהם כסעד לפירוק שיתוף ו/או איזון משאבים, ובמיוחד כאשר מדובר בחברה פרטית/משפחתית כבמקרה דנן; שכן, בחברה שבה מספר מצומצם של בעלי מניות בני משפחה אחת, דרישת בן משפחה מאת יתר בני המשפחה כי ירכשו את מניותיו באמצעות החברה, משמעה פירוק "השותפות" המשפחתית – דה-פקטו אם לא דה-יורה – שהתקיימה בין בני המשפחה עד לאותה נקודת זמן.
כמו כן נטען, כי ניתן אף להתייחס לתביעה זו כתביעה ל"איזון משאבים"; ולהבנתי של טענה זו, הכוונה היא שמשמעות התביעה שהיא תביא לפיצול האינטרסים של בני המשפחה בחברה, וכי יבוצע "איזון" מחדש של נכסי המשפחה אשר עד אז הוחזקו כיחידה אחידה. אמנם, המבקשים מציינים כי הם אינם מתעלמים מכך שהמונח "איזון משאבים" מוגדר ספציפית בחוק יחסי ממון כהליך המתנהל בין בני זוג בלבד, כפי שהעירו כב' הרשם ובית משפט קמא בדחיית טענתם זו; אלא שלאור התופעה ההולכת וגוברת של תביעות בין בני משפחה אשר אינם בני זוג – כדוגמת הסכסוך שלפנינו, שבין בנים לאב ובין אח לאח – יש מקום להכיר בהבנה מורחבת של המונח, לפחות בגדרה של קביעת מחוקק המשנה, עבור ההליך האמור של איזון משאבים, של אגרה מיוחדת אשר אינה תלויה בערכה הכספי של התביעה.
- אי לכך, טוענים המבקשים שאם אכן ניתן לסווג את הסעדים המבוקשים בנסיבות דנא כפירוק שיתוף ו/או איזון משאבים לצורך חיוב האגרה, הרי שבתקנות האגרות לא נחשבות תביעות לפירוק שיתוף ואיזון משאבים כתביעות לסעד כספי בסכום קצוב. לסברת המבקשים, קבלת טענתם המשפטית האמורה תהווה, אם כן, קביעה של הלכה חדשה בסוגיית הסעדים שלסעיף 191 לחוק החברות, ועל כן, להכרעה בערעור חשיבות ציבורית - מעבר לחשיבותה למקרה הספציפי הנדון בהליכים שבין בעלי הדין שלפניי, המצדיקה את שמיעתו אף בגלגול שלישי.
- דין הטענה להידחות. המונחים "פירוק שיתוף" ו"איזון משאבים" הינם בעלי משמעותמשפטית ברורה וחד-משמעית. אם ייעתר בית המשפט לתביעת המבקשים ויורה על רכישת מניותיהם, אין בכך כל סממן של פירוק שיתוף, מאחר שאף אם בחברה משפחתית עסקינן, הרי שכשמה כן היא, חברה ולא שותפות. כמו כן, וביתר שאת, יש לדחות מכל וכל את
--- סוף עמוד 24 ---