| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים | ||
| ע"א 7869/14 | ||
| לפני: | כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין |
| כבוד השופט י' עמית | |
| כבוד השופט נ' סולברג |
| המערערים: | 1. ד.ד. ליה יזום והשקעות בע"מ |
| 2. ל. שפירא נכסים והשקעות בע"מ | |
| 3. גדעון קדושין |
| נ ג ד |
| המשיבים: | 1. מנהל מיסוי מקרקעין ת"א |
| 2. אלה ליבוביץ | |
| 3. מיכל צוקרמן | |
| 4. גלעד צוקרמן | |
| 5. איתן לוי | |
| 6. עידית לוי | |
| 7. אדני דרזנר בע"מ | |
| 8. א.ד. וייס השקעות בע"מ | |
| 9. פרדי קמינר | |
| 10. טל קמינר | |
| 11. בנימין לב | |
| 12. לאה לב לוצאטו | |
| 13. אלה מוסאי | |
| 14. מאיר מוסאי | |
| 15. דן רון | |
| 16. דוד רון | |
| 17. חגית קוטון |
| ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב בתיקי ו"ע 35167-03-12 ו- 40499-03-12 [פורסם בנבו] שניתן ביום 31.08.2014 על ידי כבוד השופט מגן אלטוביה, רו"ח אליהו מונד ורו"ח צבי פרידמן |
| תאריך הישיבה: | כ' בחשון התשע"ז | (21.11.2016) |
| בשם המערערים: | עו"ד ברוך אדלר, עו"ד טלי יהושע ועו"ד אופיר סעדון |
| בשם המשיב 1: | עו"ד יורם הירשברג |
| פסק-דין
|
השופט י' עמית:
ערעור על פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: חוק מיסוי מקרקעין או החוק) (כב' השופט מ' אלטוביה, רו"ח א' מונד ורו"ח צ' פרידמן), בו נדחו העררים שהגישו המערערים על שומות מס שבח ומס רכישה שהוצאו להם על ידי המשיב, לאחר שנקבע כי הסכם האופציה שנחתם בין הצדדים אינו אלא הסכם מכר.
תמצית הרקע עובדתי
- ביום 7.2.2010 התקשרו המערערות 2-1, שתי חברות יזמיות (להלן: המערערות), בהסכם עם תשעה מתוך עשרת בעלי חלקת מקרקעין הנמצאת ברחוב בעלי המלאכה בתל אביב (להלן: ההסכם או הסכם האופציה). יצויין כי בעל הזכויות העשירי, מר מיכאל קיקוזאשווילי (להלן מיכאל), סירב לחתום על ההסכם.
ההסכם הוכתר בתור "כתב אופציה בלתי חוזרת", ועל פיו הוקנתה למערערות אופציה לרכוש את זכויותיהם של תשעת בעלי המקרקעין שחתמו על ההסכם, העולות כדי 8,580 חלקים מתוך 10,000 חלקים המרכיבים את החלקה כולה (מיכאל החזיק ב-1,420 החלקים הנותרים), תמורת 8,151,000 ₪. תקופת האופציה הועמדה על שלושה חודשים, הניתנים להארכה על ידי המערערות מדי שלושה חודשים עד לתקופה כוללת של שנה אחת. מחיר האופציה הועמד על סך של 405,000 ₪.
- במועד חתימת ההסכם, היו בחזית הנכס שתי חנויות שהוחזקו בנפרד על ידי שני דיירים מוגנים. בשל כך, נקבע בהסכם תנאי מתלה המתנה את האופציה בפינויים של הדיירים המוגנים בתוך תקופת האופציה, כך שהנכס יהיה "חופשי מכל דייר מוגן ו/או מכל זכות של מחזיק מכל סוג למעט זכויות החזקה של יחידי הקבוצה ו/או של מיכאל".
בעזרתו של מנכ"ל המערערת 1, הושגה הסכמה עם הדיירים המוגנים כי יפנו את החנויות בתמורה לפיצוי כספי. בהמשך לכך, ביום 27.6.2010, חתמו המערערות על הסכם משולש לסיחור האופציה. הסכם זה נכרת מול קבוצת הרכישה שאורגנה על ידי המערערות ומול בעלי המקרקעין, זולת שניים מבעלי המקרקעין: מיכאל (שכאמור מלכתחילה לא היה צד להסכם האופציה), וכן בעל זכויות נוסף בשם גדעון קדושין, הוא המערער 3 (להלן: גדעון), שביני לביני חזר בו מהסכם האופציה.
- בהתאם להסכם לסיחור האופציה, זו נמכרה לקבוצת הרכישה (האופציה נסבה כעת על 7,387 חלקים, לאחר הפחתת חלקם של מיכאל וגדעון). במסגרת התמורה המוסכמת, נכלל תשלום של "דמי ארגון" ששילמו יחידי קבוצת הרכישה למערערות. יצויין כי גדעון, שכאמור חזר בו מהסכם האופציה, חתם על הסכם נפרד עם המערערות, לפיו הוא הצטרף בתור חבר בקבוצת הרכישה. בהתאם לכך, שילם גדעון למערערות דמי ארגון בסך 125,000 ₪.