הצמיחה בתקופה הרלוונטית – דהיינו עד חודש אפריל 2013 שאז נעקרו צמחי העגבניות. לגרסת
שגיא גל, הנזק ליבול נובע ממפגעים אחרים של מחלות ואקריות והזנחה במהלך הגידול. מה עוד,
כך שגיא גל, אסולין לא הפריד את מסמכי הגידול ונתוני השיווק של בית הצמיחה בו נטען לנזק
--- סוף עמוד 26 ---
משאר בתי הצמיחה. בכל מקרה, לטענתו, לא נגרמו לאסולין נזקים מוכחים בשל נמטודות.
- אגרונום שמאי חקלאי עתריה עמרי הגיש חוות דעת מומחה מטעם עדי רז. הוא קבע, כי מספירות ושקילות שערך בחממה בביקורים רבים, הנזק הוא 346,272 ₪ בשטח של 6 דונם. בחקירתו העיד כי הוא השמאי העיקרי באזור פיתחת ניצנה, ומתמחה באזור ובמיוחד בסוגי הגידולים שלהם שהם מגדלי השרי העיקריים בארץ. לגרסתו, צמח העגבניות ממשיך לצמוח או לגדול ככל שמשקים ומדשנים אותו, וצמח העגבנייה מנץ תפרחת כל יום. הוא שקל פירות בודדים ולא אשכולות כיוון שמה שקובע זה משקלה של עגבנייה בודדת.
- השמאי כצנלסון מטעם הנתבעת טען לגבי הנזק הנטען ע"י עדי רז, כי חווה"ד של עומרי עתריה אינה מבוססת ואינה נתמכת בתעודות משלוח וחשבוניות. חווה"ד של עומרי עתריה מתבססת לגבי היבול הצפוי, על מבחן זנים לפי נתוני משרד החקלאות למרות שהיו בפניו מסמכי השיווק של העגבניות, כולל משנים קודמות. מבדיקה שערך, עלה, לטענת כצנלסון, כי כמות העגבניות ששווקה בשנת 2012 הייתה גבוהה מזו של שנת 2011. לגרסתו, היקף הנזק הנטען משולל יסוד.
עוד טוען כצנלסון לגבי חוו"ד השמאי עומרי עתריה, טוען כצנלסון כי מצילום בית הצמיחה מיום 3.4.13 (11 חודשים לאחר יישום הפלדין), הגידול היה כדאי כלכלית. זאת, כיוון שאילו היו נמטודות השיחים היו נעקרים והגידול היה מופסק. כצנלסון מציין, כי לאחר הצילום הנ"ל עדי רז לא איפשר לו ולשגיא גל להיכנס לבתי הצמיחה שלו. לגרסתו, השארת שיחי עגבניות לפחות עד חודש אפריל 2013, מוכיחה שיבול העגבניות תואם למקובל לעגבניות מאותו זן בתקופת השנה בה ייושם
- גיא עוז מומחה מטעם מדמון, הגיש חוות דעת אומדן נזק ישיר בשטחי גידול עגבניות כתוצאה מנמטודות העפצים, בשטח של כ-18 דונם נטו (30 ברוטו) . ביום 21/1/13 ביקר בשטח נשוא התביעה בליווי החקלאי. הוא מצא מבנים תקינים וסגורים ברשת נגד חרקים. מצא ב-6דונם צמחים דלילים בצבע בהיר, גבעול רזה ויבול דליל, לא מסודר וקטן. ביתר השטח ב-12 דונם הנותרים הצמחים היו בריאים, אך החלה בהם פגיעה שגרמה לצמחים דלילים וגבעול רזה. העגבניות היו מבוקעות ו-90% משורשי הצמחים היו נגועים. ביום 4.6.13 ביקר שוב בשטח ומצא כי החקלאי ניסה לחזק את הצמח באמצעות קיטום, היו מעט אשכולות שלא ניתנות לשיווק, היו בקעים בעגבניות, ועלה שהפגיעה בשטח התפשטה לכל שטח הגידול. מרבית שורשי הצמחים היו נגועים בהיקף של 100%. ממכתב התראה שקיבל החקלאי מרשת השיווק "אל החקלאי" עולה כי החקלאי לא עמד בהתחייבותו לספק תוצרת שרי אשכולות, ולכן הודיעה רשת השיווק כי הוא לא יכול לספק את מה שהתחייב ונדרש לשלם פיצוי. הנזק שנגרם לו הינו הפסד הכנסות, חשיפה לתביעות, וסה"כ העריך את הנזק ב2,159,000 ₪. כצנלסון מטעם הנתבעת קבע כי היבול של מדמון טעם למקובל.
- לאחר עיון מעמיק בחוות דעת המומחים מטעם הצדדים והמומחה מטעם ביהמ"ש, ולאור הפערים האדירים והבלתי ניתנים להשוואה, בקביעת הנזק בין מומחי התובעים למומחי הנתבעת, מצאתי לנכון לקבל לעניין הנזקים את חוות דעת המומחים מטעם ביהמ"ש. מירי זילברמן ודב
--- סוף עמוד 27 ---