עוד ניתן לטעון למשל כי במקרה שחברת כבלים מעבירה שידור בלא הסכמת המשַדֵּר המקורי – דהיינו בניגוד לסעיף 48 לכללי בזק – יש לחייב את החברה בהפרת זכות יוצרים. ואולם למותר לומר שלא נכריע בשאלה זו.
- כללם של דברים: דעתי כדעתו של חברי השופט מצא לעניין תחום התפרשותם של האיסורים המנויים בסעיף 6כה לחוק הבזק; פירוש: איסורים אלה חלים לא אך על שידור ראשוני אלא על העברת שידורים אף-היא.
- נעבור עתה אל השאלה השנייה הנגזרת מהוראת סעיף 6כה שלחוק הבזק, והיא לעניין מהותה של הוראת סעיף 6כה(5) ולעניין היחס שבינה לבין הדינים הכלליים שעניינם זכויות יוצרים.
סעיף 6כה לחוק הבזק: האם יוצר הוא איסור במקביל לדיני זכויות יוצרים?
- כפי שאמרנו למעלה, המפתח לפתרון המחלוקת בין בעלי-הדין לא בהוראת סעיף 6כה לחוק הבזק יימצא לנו; מכל מקום – לא הפתרון במלואו. טעם הדבר: סעיף 6כה, הן על-פי לשונו הן על-פי תכליתו, לא נועד כלל – אלא אם נאמר בו אחרת – ליצור איסורים שהדין לא אֲסָרָם לפניו או לשנות מאיסורים שנקבעו לעצמם בדין. הוראת-חוק זו לא נועדה, בעיקרה, אלא להריק מכלי-אל-כלי – מהוראות-דין אחרות אל-תוכה – איסורים קיימים שנוצרו ונתגבשו במערכות דין אחרות בלא שנתכוונה ליצירה חדשה. חריגים לתכלית זו – ומטעמים ייחודיים לכל חריג וחריג – יימצאו לנו בהוראת סעיפים 6כה(2)(1)-6כה(2)(3) (אשר הוספו לאחר שניתן פסק-הדין שבערעור; ראו עוד בג"ץ 5432/03 ש.י.ן – לשוויון ייצוג נשים נ' המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין [2]); אפשר במקצתו של סעיף 6כה(3) (על-פי לשונו: איסור על תעמולה מפלגתית מעבר לתקופות הנאסרות בדין), ובמקצתו של סעיף 6כה(4) (לעניין הסתה "לאומנית").
--- סוף עמוד 20 ---
- הנה-כי-כן, לשונה של הוראת סעיף 6כה לשון מצומצמת ולאקונית היא. מטילה היא איסורים בלא לבארם ולפרשם, ונדרשים אנו מאלינו להיזקק למקורות חוץ-לחוק-בזק כדי להבינם. מהי, דרך משל, "תעמולת בחירות" האסורה בשידור? מהי הסתה גזענית האסורה בשידור? אילו הם אותם סרטים שנאסרו בפרסום בידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות? הפתרון לכל אלה לא יימצא לנו, לא בלשון הסעיף אף לא בחוק הבזק. אין זאת אלא שהחוק מבקש להפנותֵנו – מקצת במפורש מקצת מכללא ובמשתמע – לאותן מערכות נורמטיביות שמהן באו באיסורים. וכך למשל: מהי תעמולת בחירות האסורה בשידור אם לא תעמולת בחירות שחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959 מדבר בה? אכן, חוק הבזק אינו מבקש – בעיקרם של דברים – לשנות מנורמות איסורים שנקבעו במקומות אחרים – לא לשנות, לא לגרוע, לא להוסיף, לא לפרש ולא לבאר; מבקש הוא אך לאמץ אותן נורמות כמות-שהן.
- זה אף דינו של האיסור על הפרת זכות יוצרים שבסעיף 6כה(5). חברות הכבלים אסורות בשידור שידורים "שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין". הוראת-חוק זו אינה מרחיבה את הוראות הדין הקיים, אינה גורעת מהן ואינה משנה אותן. כל שעושה היא אינו אלא שמאמצת היא אל-תוכה הוראות דין קיים כמות-שהן. לשון אחר, הוראת סעיף 6כה(5) אינה עושה דבר לבד מהחלת דיני זכויות יוצרים (ומבצעים) על חברות הכבלים. האיסור – איסור מדיני זכויות יוצרים הוא; וכדי להבין ולדעת מהו אותו איסור ומה תחום פרישתו שומה עלינו לפנות אל דיני זכויות יוצרים. בחוק הבזק לא נמצא תשובות לשאלות אלו ולשאלות אחרות כיוצא בהן. רק דין זכויות יוצרים – הוא ולא אחר זולתו – ילמדנו אם הפרו חברות הכבלים את זכויות היוצרים של המשיבה.
- כללם של דברים: הוראת סעיף 6כה לחוק הבזק אוסרת על הפרת זכות יוצרים "על פי כל דין", אך אין – לא בה ולא במקומות אחרים בחוק הבזק – פירוט לאיסור זה. האיסור הוא מדין זכות היוצרים, וכדי להשיב לשאלה אם הפרו חברות הכבלים זכות יוצרים של המשיבה, נטל הוא המוטל עלינו לפנות אל מערכת הדין של זכויות היוצרים.
- דבר אחרון בהקשר ענייננו עתה. נשאלת מאליה שאלה: אם אמנם לא נתכוונה הוראת סעיף 6כה(5) לחוק הבזק – וכמותה הוראות-משנה נוספות שבהוראת סעיף 6כה – להוסיף על הדין הקיים, מה טעם ראה המחוקק להטריח עצמו ולחוקק את המובן מאליו? והרי כלל פרשנות ידוע הוא (אמנם, כלל מפוקפק לעצמו) כי אין המחוקק מְשַחֵת מיליו לריק. יתר-על-כן, וכי חברות הכבלים לא היו חייבות בכבודן של זכויות יוצרים גם לולא הוראת סעיף 6כה(5)? כפי שאמרנו למעלה, התשובה לשאלה היא – ככל הנראה – זו שהוראת סעיף 6כה, כמוה ככלל ההוראות שבחוק הבזק, פועלה הוא
--- סוף עמוד 21 ---