ואמנם, לא יעלה על הדעת – כדברי חברי השופט מצא – כי יוענק לחברות הכבלים אישור גורף וחסינות מפני-חוק להעביר לצופים בישראל כל שידור וכל תכנית של ערוצים זרים – גם אם נוגדים הם בעליל חוק בישראל – אך באשר נכללים הם בערוצים זרים המועברים על-ידיהן. אכן, הואיל ואין להן שליטה על תוכני השידורים כשליטתו של המשַדֵּר המקורי, עשויות חברות הכבלים להיקלע לקשיים מסוימים. כך למשל אם ישודר לפתע – בלא אזהרה מוקדמת – סרט פורנוגרפי בערוץ זר המועבר בידי חברת כבלים פלונית. כך הוא אף לעניינם של איסורים אחרים החלים על חברות הכבלים, כגון הוראת סעיף 6כד לחוק הבזק, האוסרת על חברות הכבלים לכלול פרסומת בשידוריהן. גם איסור זה חל לכאורה על חברות הכבלים, ולא נתקשה לצייר שימוש לרעה בהליך ה"העברה" של שידורים לו אחרת אמרנו. במקרים אלה גם עשויים להימצא פתרונות הילכתיים לקשיים המתעוררים, אלא שאין צורך כי נכריע בשאלה זו שלא הועמדה להכרעתנו. מכל מקום, לכל מכה יימצא מרפא, ולא עלינו המלאכה לגמור. אשר לזכויות יוצרים, לו סברנו כי שידור מועבר פלוני מפר בגופו זכויות יוצרים, היינו ממליצים לחייב את חברות הכבלים כהוראות דיני זכויות יוצרים, ולא היינו מוצאים להן חסינות אך באשר השידור המפר הוא שידור "מועבר" ולא שידור ראשוני.
אכן, קשה להלום כי חוק הבזק – חוק שעיקרו בתחום המינהלי – נתכוון להקנות לחברות הכבלים חסינות מפני הפרת זכות יוצרים, דהיינו לשלול זכות מבעליה של זכות יוצרים. אמת נכון הדבר: חוק הבזק היה יכול, לו אך ביקש, לשנות מדיני זכות היוצרים ולחסן את חברות הכבלים מפניהם, ואולם לו כך אירע, היינו מצפים שהשינוי ייעשה בקול תרועה: במפורש ובאורח ברור כיאה לשינוי חוק, לא-כל-שכן חוק ותיק ומושרש. כך אמנם עשה חוק הבזק בהוראת סעיף 6כא בו, בנושא העברת "...שידורי הטלויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל...". לעניינם של שידורים אלה – השידורים בערוץ הראשון, בערוץ השני ובערוץ 10 – מחייב החוק את חברות הכבלים (בהוראת
--- סוף עמוד 19 ---
סעיף 6כא(א) בו) כי תעברנה "...העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה..." שידורים המשודרים בערוצים אלה. בה-בעת מוסיף החוק וקובע (בסעיף 6כא(ב)) כי בשל העברת שידורים כאמור אין חברות הכבלים חייבות בתשלום כלשהו "...למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים". כך הוא בעניינם של ערוצים אלה הישראליים; לא כך הוא באשר לערוצים זרים ששידוריהם מועברים בכבלים. על אלה חל הדין הכללי, לרבות דיני זכויות יוצרים. יתר-על-כן, הפרת זכות יוצרים הפרה היא גם אם נעשתה בתום-לב ושלא ביודעין, וזה, על דרך העיקרון, דינן של חברות הכבלים אף-הן.