המקובלת בין broadcasting (שידור) לבין transmission (העברה) או בין transmission (שידור) לביןretransmission (העברה). גם המחוקק עצמו, כך מוסיפות החברות וטוענות, מצא להבחין בין שידורים לבין העברת שידורים, ואף הוסיף וקבע במקצת עניינים נורמות שונות החלות על "שידורים", מזה, ועל העברת שידורים, מזה. כך למשל בעוד אשר הוראת סעיף 6כה מסבה עצמה על "שידורים", קרא (על-פי הטענה): על שידורים ראשוניים, הוראות אחרות, כהוראת סעיף 6כא לחוק הבזק, מדברות על "העברת שידורים" של שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי חוק בישראל.
- המשיבה כופרת בטענתן זו של חברות הכבלים, וטענתה היא כי איפכא מסתברא. דווקא משום שהחוק מדבר דרך כלל רק על "שידורים" – לא על העברת שידורים – דווקא משום כך יש להחיל את מונח ה"שידורים" גם על שידורים המשודרים על-דרך של העברה. ואשר להעברת שידורי טלוויזיה המשודרים לפי חוק בישראל והמועברים על-ידי חברות הכבלים, הוראת סעיף 6כא שלחוק הבזק סותרת את טענת החברות. לטענת המשיבה, הוראת סעיף 6כה מחילה עצמה הן על שידורים ראשוניים הן על שידורי-העברה, ודווקא הפטור הניתן בהוראת סעיף 6כא(ב) מחובת תשלום לבעלי זכויות יוצרים וזכויות מבצעים – בהעברת שידורי טלוויזיה המשודרים לפי כל חוק בישראל – דווקא פטור זה מלמד כי לעניין העברה על דרך הכלל חלה הוראת סעיף 6כה שלחוק.
- חברי השופט מצא בחן חילוקי דעות אלה שבין בעלי-הדין, ודעתו הייתה כדעת המשיבה, לאמור: "...הסייגים המוטלים על בעל זיכיון לפי סעיף 6כה לחוק הבזק ולפי סעיף 2 לכללי הבזק, חלים עליו... גם בגין העברת שידורי חוץ מלוויין" (פיסקה 25 לפסק-הדין [1], בעמ' 552). טעם הדבר (שם, שם):
הנחה פרשנית אחרת... הייתה מובילה לתוצאות בלתי מתקבלות על הדעת. כך, למשל, היה מתחייב, כי בעל זיכיון רשאי להעביר למנוייו שידורי חוץ מלוויין שיש בהם חומר תועבה, שהם תעמולה מפלגתית, או שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית.
דעתי בסוגיה זו כדעתו של חברי.
- דעתי היא (ראו עוד להלן, פיסקה 21 ואילך) כי הוראת סעיף 6כה, ברובה – ומכל מקום לעניין זכויות יוצרים – אין היא הוראה מהותית יוצרת דין. הוראת-חוק זו היא מעין קונפדרציה של איסורים אשר נקבעו במקומות אחרים – בחוק העונשין,
--- סוף עמוד 18 ---
תשל"ז-1977, בדיני בחירות, בדיני זכויות יוצרים ועוד – ואשר לוקטו וקובצו להם יחדיו תחת חופה אחת להורותנו וללמדנו כי חלים הם אף על חברות הכבלים. איסורים אלה, ברובם, קיימים הם לעצמם ומכוחם של החוקים אשר יצרום. כך הוא (בעיקרו) האיסור על שידור תועבה, וכך הוא האיסור על הפרת זכויות יוצרים. אותם איסורים חלים ממילא על חברות הכבלים – כשם שחלים הם על כל אדם או גוף בישראל – והוראת סעיף 6כה נועדה להזכירנו כי חלים הם גם על חברות הכבלים, לרבות על מסכת היחסים שבין חברות הכבלים לבין הרשות המוסמכת. אפשר אף כי הוראת סעיף 6כה באה לזהירות-יתר (ex abundanti cautela) ולמניעת טענות סרק כטענותיהן של חברות הכבלים לפנינו.