למהותה של הוראת סעיף 6כה לחוק הבזק
- וכך מצווה אותנו הוראת סעיף 6כה לחוק הבזק:
--- סוף עמוד 15 ---
| שידורים אסורים | 6כה. בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ישדר שידורים – |
(1) שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות... לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
(2) שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו בחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
(1) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
(2) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
(3) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמונתי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
(3) שהם תעמולה מפלגתית;
(4) שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
(5) שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.
(הערה: הוראת סעיפים 6כה(2)(1)-6כה(2)(3) הוספה לאחר שניתן פסק-הדין שבערעור [1], אך אין בתיקון כדי לאצול על ענייננו).
נוסיף ונזכיר כי הוראה דומה – דומה במהות וזהה ברובה בנוסח – תימצא לנו בסעיף 2 לכללי הבזק. סעיף 2(5) לאותם כללים אוסר על חברות הכבלים לשדר שידורים "שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין".
--- סוף עמוד 16 ---
שני בעלי-הדין סברו כי פתרון המחלוקת שנתגלעה ביניהם יימצא בהוראת-החוק שבסעיף 6כה לחוק הבזק. כך טענו השניים לפנינו באריכות – בכתב ועל-פה – בנושא פירושה הראוי של אותה הוראה – על-פי לשונה ועל-פי תכליתה – ולמותר לומר שכל אחד מהם הסיק מסקנה ניצחת כי הן לשון ההוראה הן תכליתה, גם זו גם זו, תומכות בגירסתו, הנוגדת את גירסת חברו. על כך אסכים עם באי-כוחם המלומדים של בעלי-הדין, על כך שהוראת סעיף 6כה לחוק הבזק הוראה חשובה היא, אפשר אף חשובה ביותר. אלא שהמפתח לפתרון המחלוקת לא בהוראת-חוק זו יימצא, מכל מקום – לא הפתרון במלואו. כפי שהערנו בדברינו למעלה, שתי שאלות הן העולות לפנינו בעניינה של הוראת סעיף 6כה לחוק הבזק, ונפתח את מסענו בשאלה הנסבה על היקף פרישתה של הוראת-חוק זו.
סעיף 6כה לחוק הבזק: הֶחָל הוא על "שידורי משנה"?
- השאלה הנשאלת היא אם איסור שאוסרת הוראת-חוק זו מחיל עצמו – מעיקרו – על "שידורי משנה" דהיינו על שידורי ערוצים זרים המועברים – בהיתר הערוצים הזרים – כמות-שהם ובזמן אמת כחלק מהעברת אותם ערוצים בשלמותם. פירוש לענייננו: האם האיסור שנאסר על חברות הכבלים ברישה לסעיף 6כה לחוק הבזק: האיסור לשדר "שידורים" אלה ואחרים, האם איסור זה תופש גם בשידורי משנה, דהיינו בהעברת שידורים של אחרים?
- טוענות חברות הכבלים וכך הן אומרות: יש להבחין הבחן היטב בין שידור ראשוני וכינויו "שידור" (או "שידורים") לבין "שידור משני", או "העברת" שידורים, דהיינו העברה של שידורי ערוצים אחרים בזמן אמת. טעם ההבחנה: שידור ראשוני, המשַׁדֵּר שולט בו, וממילא ניתן להטיל עליו אחריות באשר לתוכן השידור. לא כן הוא בהעברת שידורים, שבה אין המשרת שולט כלל בתוכן השידורים, וממילא אין זה נכון וראוי להטיל עליו אחריות באשר לתוכנו של השידור. אשר להוראת סעיף 6כה לחוק הבזק והאיסור שהיא אוסרת על חברות הכבלים, עניינו של אותו איסור אין הוא אלא בשידור ראשוני, שידור שחברות הכבלים שולטות בו. אין אותו איסור מחיל עצמו על העברת שידורים, שכן אין להניח שהחוק ביקש לאסור על חברות כבלים איסור שאין הן יכולות, מעיקרם של דברים, לעמוד בו. והרי כתוב מפורש הוא שאין גוזרין גזירה על הציבור אלא-אם-כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה.
- לחיזוק ולאישוש טענתן מציינות חברות הכבלים כי הבחנה זו שבין שידור (אקטיבי) לבין העברה (פסיבית) מקובלת בענף התקשורת. כך למשל ההבחנה
--- סוף עמוד 17 ---