ביחס לפרויקט בנייני האומה נטען, כי הסכם ההתקשרות נחתם עם חברת א.אודי ללא שותפים. המפקח על ביצוע העבודות מטעם המזמינה היה מר פיני הדר, גיסו של הנתבע שכנגד 3 (להלן – גדי). גדי הוא בנו של תנחום ואחיו של צביקה. גם במקרה זה ביקשה א.ס "לגזור קופון" בשיעור 10% מהרווח של חברת א.אודי מביצוע העבודות ועשקה את חברת א.אודי, תוך שהיא מכריחה אותה להעביר אליה כספים.
חברת א.אודי טוענת, כי מעולם לא נכרת בינה ובין א.ס הסכם שותפות כלשהו. כך גם לא ניתן ללמוד מהתנהגות הצדדים על קיומה של שותפות.
יש לדחות את התביעה, גם ככל שהיא נוגעת לאודי באופן אישי. גם לשיטתה של א.ס, הסכם השותפות הנטען, שדבר קיומו מוכחש, נכרת בין א.ס ובין חברת א.אודי. גם לשיטתה של א.ס, אודי איננו צד באופן אישי להסכם נטען זה. א.ס לא הצביעה על קיומה של עילה כלשהי, המצדיקה הרמת מסך ההתאגדות, המפריד בין חברת א.אודי ובין בעל מניותיה - אודי עצמו - ולחייב את אודי באופן אישי.
--- סוף עמוד 3 ---
כתב התביעה שכנגד
בתביעה שכנגד עותרת חברת א.אודי לחייב את הנתבעים שכנגד בהשבת הסכומים ששילמה להם חברת א.אודי, מחמת מעשי העושק והמרמה - הנטענים - שתוארו לעיל, בסך כולל של 1,970,000 ₪. חברת א.אודי עותרת לחייב את הנתבעים שכנגד 2-4, באופן אישי, בהשבת הכספים. זאת מחמת היותו של תנחום בעל המניות והדירקטור של א.ס, כאשר ידע ונתן את ידו לעשיקתה של חברת א.אודי. חיובו האישי של גדי מבוקש מחמת היות של גדי המנהל בפועל של א.ס והדמות החיה בביצוע מעשה העושק. חיובו האישי של צביקה מבוקש מחמת ניצול כוחו כמפקח מטעם חברת איטונג, אשר הפעיל לחץ בלתי סביר על חברת א.אודי להעברת הכספים.
טענות הנתבעים שכנגד 1, 2, 4
אין המדובר במעשה "עוקץ" אלא במחלוקת עובדתית ועסקית בעניין שיעור חלקה של א.ס ברווחי הפרוייקטים. חיזוק לכך ניתן למצוא בעדותו של אודי עצמו בפני ביהמ"ש במסגרת הדיון מיום 23.12.14 (עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 9-10), שניתנה עוד בטרם הוגש כתב ההגנה בתביעה שכנגד.
אין מקום להורות על הרמת מסך ההתאגדות שבין א.ס ובין תנחום. בכתב התביעה שכנגד הועלתה טענת הרמת המסך באופן סתמי ובלתי מפורט, ולא ניתן שם שום הסבר ופירוט ביחס לטענה, כי נעשה במסך ההתאגדות שימוש לצורך מעשה מרמה.
א.ס עותרת לקיזוז החוב, שחבה לה חברת א.אודי, כמפורט בכתב התביעה העיקרית, מכל סכום שתחויב בו א.ס במסגרת התביעה שכנגד.