המבקשות טוענות שיש לגזור גזירה שווה בינן לבין התובעים בארצות הברית אלא שבסיס ההליכים הוא שונה. בעוד שהתביעה דנן היא של מחזיקי אופציות הרי שהתביעה בארצות הברית היתה של בעלי מניות, אשר ניזוקו מההטבות שניתנו שלא כדין לבעלי האופציות שנהנו מהתארוך לאחור.
ככל שהתביעה הזו תתקבל, הרי שמדובר בפגיעה נוספת בבעלי המניות שניזוקו בפרשת התארוך לאחור. שכן המבקשות מנסות להבנות מהשווי השקרי של המניות ביום ההקפאה, אשר פגע כאמור בשאר בעלי המניות.
- אף אם בוחנים את עילות התביעה על פי הדין הישראלי, הרי שהנזק הנטען איננו בר פיצוי. תביעת המבקשות הינה למעשה בקשה לפיצוי בשל מניעת רווח עקב רשלנות נטענת (מימוש האופציות הוקפא ועם חידוש המסחר האופציות הפכו להיות מחוץ לכסף). אלא שעל פי דיני הרשלנות, אי הגשמת ציפיות איננה נזק בר פיצוי. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר על שער מניות, שכן אין ולא יכולה להיות הבטחה לרווח בכגון דא.
--- סוף עמוד 18 ---
- הבקשה נעדרת קשר סיבתי עובדתי. כלל לא ברור כי מועד ההקפאה היה המועד בו היו מתקיימים המימושים, ולכן תאריך זה כלל איננו רלבנטי. היינו למעשה אין כל קשר סיבתי מוכח בין העובדות הנטענות לבין הנזק הנטען וגם מטעם זה יש לדחות את התביעה. ולא פחות מהותי - הנזק הנטען לאו דווקא נזק הוא, כי אם תיקון המעוות והינו תוצאה של גילוי האמת. הקפאת האופציות נעשתה בדיוק משום שלא ניתן היה להסתמך על דוחות החברה וממילא לא ניתן לחשב הפסד נטען על מחיר שגוי של מניה. המבקשות לא הוכיחו כי המחיר לאחר חידוש המסחר במניות או בתקופת ההקפאה הינו תוצאה של מעשים או מחדלים מטעם המשיבה 1. כך הן מתעלמות מהאפשרות כי מדובר במחיר אמיתי של המניה או שהוא תוצאה של השפעת גורמים אחרים.
- סכום התביעה לא בוסס על מאום, היקף הקבוצה הינו משוער וכן הנחת היסוד היא שלכל חבר קבוצה נגרם נזק כמו למבקשות – הנחה בלתי מבוססת אף היא. כיון שהיקף הקבוצה והיקף הנזק נטענו בעלמא, די גם בכך על מנת לדחות את הבקשה על הסף.
- הבקשה איננה עומדת בתנאים לאישור תובענה ייצוגית כיון שאיננה מעלה שאלה מהותית של עובדה או משפט המשותפת לחברי הקבוצה ואין סיכוי שתוכרע לטובת הקבוצה: הקבוצות החוסות תחת הבקשה כוללות תתי קבוצות רבות השונות האחת מהשניה באופן מובהק וגם השאלות המשפטיות הנוגעות לכל תת קבוצה שונות מהותית. אף בין חברי הקבוצה לבין עצמם ישנה שונות משמעותית במישור העובדתי המצריכה בירור פרטני ולכן אין מקום לנהל תובענה ייצוגית בעניין.
לדוגמא, יש לבחון ביחס לכל עובד האם מימש אופציות שתוארכו אחורנית ומהי ההטבה הכלכלית שצמחה לו מכך; מדוע לא מומשו אופציות לפי הסוגים השונים; האם נחתם הסכם ויתור מול המשיבה וכיוצא באלה.
- ניהול תובענה ייצוגית איננו הדרך היעילה לבירור המחלוקת: מטרת התובענה הייצוגית הינה לענות על כשל שוק דיוני, עת בראיה מציאותית, נזק לא היה נתבע בשל מחסומים פרוצדורליים אשר היו מונעים מפני ניזוק פרטני לפנות לערכאות. למשל נזק מאוד נמוך לעומת עלויות התדיינות גבוהות. לעומת זאת, למבקשות כאן לא נגרם נזק המרתיע מפני פניה לערכאות כיון שמדובר לכל הפחות בנזק העולה 30,000$ לכל מבקשת. נזק כגון דא ראוי לבירור פרטני בערכאה המוסמכת, ולראיה קיומם של מספר הליכים שהתנהלו בערכאות עד כה.
- המשיבות 2-3 הצטרפו לטיעון זה והוסיפו כי הדין מכיר בסכומים נמוכים מאלו כסכומים הראויים לבירור עצמאי המוסדרים בהליכים שונים בתקנות סדרי הדין, כסדר דין מהיר ובית המשפט לתביעות קטנות אשר סמכותם העניינית פרושה על תביעות בסכומים נמוכים מאלו הנטענים על ידי המבקשות.
--- סוף עמוד 19 ---
- בהקשר זה מציינת המשיבה כי גם מטרות ההרתעה ואכיפת הנורמה אינן חלות בענייננו כיוון שמדובר באכיפת דין זר ביחס לחברות זרות, אשר הן ובעלי מניותיהן הם הנפגעים האמיתיים בכל הפרשה הזו ואין טעם בהרתעתם.
תגובת המשיבות 2-3
- המשיבות 2-3 מעלות אף הן טענות מקדמיות המצדיקות, לטעמן, את דחיית הבקשה על הסף. יצויין, כי בתשובתן התייחסו המשיבות לטענת אפליה, אלא שלעניין זה כבר נקבע ע"י כב' הש' א. כהן בהחלטתה מיום 28.10.2014, כי טיעוני האפליה נועדו רק לספק רקע עובדתי ואינם מהווים עילה עצמאית. ההתייחסות לטענות אלו תצטמצם על כן למישור העובדתי.
טענות מקדמיות
- העדר יריבות: עילת התביעה נגד המשיבות 2-3 היא בטענה להפרת הסכם עבודה, אלא שמקריאת כתבי הטענות מתברר כי בין המבקשות לבין המשיבות 2-3 אין כלל יריבות. ולראיה, המבקשות אינן מייחסות למשיבות 2-3 כל מעשה או מחדל בגינו הופר הסכם העבודה עמן.
78.1. האופציות אינן אופציות לרכישת מניות של המשיבות 2 או 3;