64.2. האם טענת ההתרשלות מתייחסת לפרשת התארוך לאחור בלבד או לכשלים שנפלו בדוחות הכספיים;
64.3. לאיזו תקופה מתייחסות המבקשות, האם לתקופה שקדמה להקפאה או שמא לתקופת ההקפאה עצמה?
- המבקשות לא פירטו מהם הסטנדרטים הרלבנטיים אליהם יש להשוות את התנהגות החברה ולא בכדי לא צורפו ראיות המלמדות על התרשלות מצד המשיבה 1. על פי הדין האמריקאי, כך נטען, לא ניתן לומר שאי פרסום הדוחות מהווה התרשלות כיון שהמשיבה 1 היתה חייבת לתקן את הדוחות ולעמוד בהוראות רשות ניירות הערך האמריקאית. אי הפרסום וההקפאה הינם פועל יוצא של קיום הוראות הדין הרלבנטי. ככל שכוונת המבקשות הינה למשך זמן ההקפאה, הרי שלא משך הזמן הוא שגרם לנזקן של המבקשות וממילא לא ברור כי מדובר בהתרשלות בפרסום הדוחות המתוקנים.
- למעשה לא הוצגו ראיות פוזיטיביות לקיומה של התרשלות מצד החברה. המבקשות מנסות להיבנות מקיומם של הפסדים כראיה להתרשלות. אלא שהפסדים לבדם אינם מוכיחים התרשלות. כאשר מדובר בעבירות פליליות של אורגנים, אשר מובן מאליו שנעשו מחוץ לסמכותם, כלל לא ברור שהחבות למעשים נופלת על החברה או שהנזק שנגרם איננו נזקה של החברה. שיקולי המדיניות אף הם אינם תומכים בטענת המבקשות, שכן החברה במקרה הזה מזוהה עם בעלי המניות שנפגעו ולא עם נושאי המשרה שסרחו.
--- סוף עמוד 17 ---
- הלכה למעשה, המבקשות מעוניינות להטיל על החברה "אחריות מוחלטת" כלפי מחזיקי האופציות שלה בגין מעשים או מחדלים של נושאי משרה שסרחו ואף יותר מכך, קביעת אחריות מוחלטת של חברה כלפי מחזיקי אופציות של חברה אחרת. קבלת הבקשה משמעה קביעה כי הענקת אופציות דינה כדין הבטחה לרווח, תפישה הנוגדת את בסיס הענקת אופציה. אין מקום להטיל על החברה לספק פוליסת ביטוח למחזיקי האופציות שלה ומקל וחומר למחזיקי אופציות של חברה אחרת, כל זאת במנותק מהאירועים שפקדו את החברה.
- יתר על כן, המבקשות נסמכות על דוח ועדת הבדיקה הפנימית של CTI, אלא שהאחרונה טוענת כי דוח הועדה הפנימי שלה אינו קובע את שטוענות המבקשות. הועדה סברה כי למחזיקי האופציות עילות תביעה טובות לאכיפת הענקת האופציות או קבלת שווין (בכפוף לסייגים שונים), אלא שבהליך דנן המבקשות דורשות למעשה פיצוי על תקופת ההקפאה, ודוח הועדה הפנימית מעולם לא קבע כי יש להעניק פיצוי בגין תקופה זו.
- המבקשות תיארו מספר הליכים שהתקיימו בארצות הברית, כל זאת במטרה לתמוך את טענתן כי החברה כבר הודתה כי יש בסיס לתביעת הפיצויים שלהן. אך נפקות ההליכים הללו לעניין דנן היא הפוכה מכוונת המבקשות.
בחודש אפריל 2006 הוגשו מספר תביעות נגזרות בשם המשיבה 1 כנגד דירקטורים ונושאי משרה בגדרן נתבעו פיצויים בגין נזקי החברה בשל פרשת התארוך לאחור. לימים, הצדדים התפשרו בהליכים אלו וההסדר אושר על ידי בית המשפט. כמו כן, במקביל הוגשו מספר תביעות ייצוגיות כנגד החברה וכנגד נושאי משרה מסויימים ומנהלים. תביעות אלו אוחדו להליך אחד. בהליכים אלו הגיעו הצדדים להסדר פשרה ובמסגרתו נאותה המשיבה לשלם לקבוצה התובעת 165 מיליון דולר.