משעברו את משוכת תניית ברירת הדין טוענות המבקשות, כי הדין החל הוא הדין הישראלי מהטעם כי חלק מיסודות העוולה בוצעו בישראל, כדוגמת מתן ההודעה לעובדים על הקפאת תוכנית האופציה וכן העובדה שחלק מהניזוקים מתגורר בישראל, לכן העוולה בוצעה כלפיהם כאן.
שנית, אף אם בית המשפט יסבור כי הדין החל הוא הדין האמריקאי, הרי שדו"ח ועדת הבדיקה הפנימית של CTI מהווה הודאת בעל דין לעניין קיומה של עילת תביעה טובה למבקשות, התרשלות CTI, אשר אפשרה את התארוך לאחור ומניפולציות נוספות בדוחות החברה. אותם כשלים הם שגרמו להשעיית המסחר והקפאת תוכניות האופציות ולמעשה אותם מחדלים הביאו לנזקי הקבוצות. לראיה, החברה עצמה הודתה כי למחזיקי האופציות קיימת עילת תביעה טובה וכי אין מדובר בשכנות מרוחקת כפי שהמשיבה 1 מנסה לטעון היום. למעשה הודאת החברה מהווה אף בסיס להוכחת קיומן של כל יסודות העוולה לפי הדין האמריקאי.
כאשר מונחת בפני בית המשפט הוכחה להתקיימות כל יסודות העוולה ובפרט כשמדובר בהודאת בעל דין אין טעם בקיום דיון להוכחת הדין.
- את עיקר יהבן מטילות המבקשות על דוח ועדת הבדיקה הפנימית שנערכה ב-CTI. הן הדגישו כי דוח הועדה מהווה הודאת בעל דין המונעת לשיטתן מהמשיבה 1 לטעון נגד חבותה כלפי המבקשות.
- בהתייחס לטענות כי CTI לא פיצתה את עובדיה על אובדן האופציות אלא רק ביקשה לתמרץ את עובדיה הקיימים, נטען, כי אין מדובר בטענות כנות. לו הייתה CTI מעוניינת בתמרוץ עובדיה הקיימים, יכולה הייתה להקים תכנית אופציות חדשה. אין כל הסבר מדוע התייחסה לשווי האופציות הקודמות. כמו כן, העובדה שבכדי לפצות את העובדים הקיימים הסתמכה CTI על ערך האופציות שאבדו תוך הסתמכות על מחירן ב-Pink Sheets ללא עריכת התאמות ל-"שווין האמיתי" מלמדות על כך שהמשיבה הכירה באחריותה לפיצוי העובדים בגין שווי האופציות שאבדו ואין מדובר בתמריצים חדשים.
- אין מקום לאבחנה שעורכת CTI בינה לבין האורגנים שסרחו, ואין לקבל את הטענה כי אין מקום לחייבה מקום שהובהר שהיא הצד הנפגע. עילת התביעה הינה רשלנות, לפיכך, המבקשות אינן צריכות להוכיח ש-CTI ידעה על הפעילות האסורה אלא רק שיכולה היתה לדעת. אף בעניין זה מפנות המבקשות לדו"ח ועדת הבדיקה וטוענת כי הועדה היתה מודעת לדברים ולקשיים, אך עדין סברה כי חלקם של האורגנים שסרחו איננו פוטר את CTIמאחריות לפיצוי עובדיה. על כן אין לאפשר ל-CTI להנות מהכשלים הניהוליים שאפשרו לאותם אורגנים לפעול בניגוד לדין. CTI מודעת לכך ועל כן הסכימה לשלם את סכומי הפשרה בעניין זה בארצות הברית.
--- סוף עמוד 27 ---
- אין מקום לקבל את טענת המשיבות כי יש לאבחן בין נזק בעלי המניות לבין מחזיקי האופציות, אשר לטענתם, לאחרונים, לא נגרם נזק בר פיצוי. למעשה, לא קיימת סתירה בין ההליכים בארצות הברית לבין הבקשה דנא, שכן העובדה שבעלי המניות פוצו אינה עומדת בניגוד לצורך לפצות את מחזיקי האופציות. מעבר לכך, CTI איננה יכולה לטעון מחד כי התשלום בארצות הברית נעשה כחלק מהסדר פשרה ואין בו ללמד על אחריותה לפעילות אורגניה ומנגד, לעשות שימוש באותו הסדר ולטעון כי הטבת נזקי בעלי המניות קודמת להטבת העובדים מחזיקי האופציות.
- יש לדחות את ניסיונן של המשיבות לצבוע את הבקשה כאילו המבקשות טוענות להבטחה לרווח הטמונה באופציה. ולא כך היא. מהמבקשות נשללה האפשרות לממש את האופציות שהוענקו להן. עם חתימה על הסכם האופציה הסכימו הצדדים על חלוקת סיכוי-סיכון הכוללת אף את משך זמן המימוש. מחזיקי האופציות ציפו, כי כללי המשחק לא ישונו ומשך זמן המימוש לא יקוצר עד כדי שבמועד הפשרתן לא ניתן היה עוד לממשן. נזקן של המבקשות הינו נזק ישיר ואיננו נזק עקיף של החברה הנובע מירידת ערך המניות. הנזק הוא שווי האופציות שאבדו (בשונה שמהפרשי ירידת הערך) בשל מעשי ומחדלי המשיבות בגינם הוקפאו האופציות ולא ניתן היה לממשן. משוועדת הבדיקה של המשיבה 1 קבעה, כי יש לעובדים טענות משפטיות חזקות, ברי כי אין המדובר בתביעה של החברה (כתביעה נגזרת) אלא של העובדים נגד החברה ולכן אין המדובר בנזק משני.
ועדת הבדיקה הפנימית של CTI קבעה כי עליה לכבד את תוכניות האופציות. ברי כי מסקנה זו איננה מתיישבת עם הטענה כי מחיר המניה ביום ההקפאה היה שגוי. זו אף הודאה כי יש לפצות את המבקשות לפי שווי האופציות ביום ההקפאה. CTI אף פיצתה עובדים בגין השווי השגוי ואפילו עובדים במשיבה 3. כמו כן, כפי שצויין בדו"ח הפנימי של המשיבה 1, העובדים לא היו מודעים לפעילות האסורה והמניפולציות שנעשו בדוחות החברה. אף מטעמים של אמון בשוק ההון אין לאפשר את שינוי שער המניה בדיעבד. מחזיקי האופציות לא צריכים לשאת בנזק שנגרם מההטעיה.
- אשר לטענת המשיבות כי הקבוצות המיוצגות אינן הומוגניות נטען על ידי המבקשות, כי ככלל זיהוי הקבוצות הינו שאלה מסדר משני, השוני הנטען בין החברים השונים בקבוצות הינו בר גישור באם יאושר ההליך. למשל שאלת קיזוז ההטבה ממנה נהנו לכאורה חלק מהעובדים אשר מימשו חלק מהאופציות עד חשיפת התארוך לאחור, הרי שזו שאלה הנוגעת לחישוב הנזק לא לעצם קיומו של הנזק. שאלה זו יש לברר בשלב השני.
- טענתן העיקרית של המשיבות 2-3 בדבר העדר היריבות בין המבקשות לבינן, נועד לדידי המבקשות כדי לחמוק מאחריותן כמעסיקות – וזאת אל לבית המשפט לאפשר. ברי כי הסכם האופציות היווה הלכה למעשה נדבך בתנאי ההעסקה של המבקשות ויתר חברי הקבוצות המיוצגות. כך למשל, אם מי מעובדיהן לא היה שבע רצון מתוכנית האופציות,
--- סוף עמוד 28 ---