העדר יריבות בין המבקשות לבין המשיבות 2-3
- בטיעוניהן, הקדישו המשיבות 2-3 מאמץ ניכר לביסוס טענתן כי אין לקשר ביניהן כמעסיקות של המבקשות לבין הסכמי האופציות אשר היו חיצוניים להסכמי העסקה ולטענתן לא היוו חלק מתנאי העסקת המבקשות.
- אין מחלוקת כי המשיבות 2 ו-3, אינן חתומות על הסכמי האופציות ותוכניות האופציות, אך אין בכך בכדי לנתק את ההקשר בו הוענקו האופציות למבקשות ולחברי הקבוצה המיוצגת. טענה לפיה הסכמי האופציות היו בלתי תלויים בהעסקת המבקשות במשיבות 2-3 חוטאת למציאות, להקשר הדברים ולשכל הישר. לכן אין בידי לקבל טענה זו.
- נוהג הענקת מניות או אופציות למניות איננו חידוש של העת האחרונה ואף עלה ונדון בפסיקות בתי המשפט. הענקת אופציות בחברה אחרת במסגרת אגד חברות, כחברת אם או חברה אחות ולאו דווקא החברה המעסיקה ישירות את העובד הינה פרקטיקה נפוצה.
--- סוף עמוד 33 ---
הטעם הוא ברור, במידה והחברה המעסיקה ישירות איננה נסחרת (כבמקרה דנן), ספק אם הענקת אופציות למניותיה יכולה להוות הטבה או תמריץ לעובד ועל כן מעדיפים להעניק את האופציות למניות חברה נסחרת, מהן יכול העובד להפיק רווח. אין זה מפתיע כי שאלות רבות הנוגעות לאופציות ומשמעותן למעסיק, לעובד ולמדינה הועלו דווקא בהקשרי מס שונים. גם בהקשרים אלו, נדרש בית המשפט לעמוד על הרציונל בבסיס הענקת אופציות לעובדים.
ראו למשל, את דברי כב' השופט א. גולדברג בע"א 54/96 הולנדר נ' המימד החדיש תוכנה בע"מ (המימד הרביעי תוכנה בע"מ) ואח', פ"ד נב(5) 673 (1998) 699:
"... כבר עסקנו לעיל בשאלת תפקידה של תכנית הנפקת האופציות וראינו שמטרתה ליצור זיקה ישירה בין תפקוד ההנהלה לבין תגמול חבריה, בהנחה שתפקוד טוב שלה יביא לעליית ערך המניות וכפועל יוצא יביא לעליית ערך האופציות. שיקול שני, שגם עליו עמדנו, הוא היעדר הצורך מצד החברה להוציא כסף מקופתה כדי לממן את התגמול למנהלים. ניתן להוסיף גורם נוסף, והוא הנוהג הקיים להקצות אופציות לבכירים בחברות. בשוק עבודה שבו מציעות חברות רבות אופציות לבכירים, נכפה על החברה לנקוט גם היא נוהג זה, אם אינה רוצה לאבד את שירותי מנהליה ומעוניינת ליצור מצדם תחושת מחויבות כלפי החברה (ראה פסק-דין Hiet [14], at p. 1161)".
וכן דברי כב' השופטת א. חיות בע"א 7034/99 פקיד שומה כפר סבא נ' דר, פ"ד נח(4) 913 (2004), 920.
"הענקת אופציות לעובדים כחלק מתנאי השכר היא תופעה שצברה תאוצה בעולם כולו וגם בישראל (אם כי באיחור מה) על רקע "מהפכת הבינה" והתפתחות תעשיות טכנולוגיות מתקדמות, כאחד האמצעים לטיפוח עובדים בעלי יכולת שהחברה-המעסיקה מעוניינת להדק עמם את יחסי העבודה ולשתפם בהצלחת המפעל ובהישגים המסחריים שלו."