145.2. בהחלטתו מיום 6.8.2009, קבע ביה"ד האזורי, כי סמכותו נקבעת בהתאם למהות הסכסוך ללא קשר להגדרתו הפורמלית או הכינוי שבוחר מי מהצדדים ליתן לו. על כן, חרף טענת ערד להפרת הסכם עבודה, הרי העובדה שאין באפשרותו לממש את האופציות, אינה קשורה ליחסי עובד מעביד, והואיל וביה"ד נעדר סמכות לדון בהפרה שעניינה דיני ניירות ערך, הורה למחוק מכתב התביעה את הסעיפים שעניינם פרשת ה"בקדייטינג".
145.3. על החלטה זו הוגש ערעור לביה"ד הארצי לעבודה בע"ע 479/09 הנ"ל אשר התקבל מהטעם כי ערד מייחס לקומברס חוסר תום לב עת החליטה לפטרו במועד בו נמנע ממנו לממש את האופציות שהוקצו לו. משכך, אין מחלוקת כי טענה זו נמצאת בגדר סמכותו של בית הדין לעבודה בהיותה נובעת מיחסי עבודה. יחד עם זאת ציין ביה"ד הארצי, כי אין חולק שביה"ד לעבודה נעדר סמכות לדון בתביעה ככל שהיא נוגעת למעמדו כמחזיק ניירות ערך.
--- סוף עמוד 37 ---
145.4. ניתן לסכם ולומר את אשר נקבע בביה"ד הארצי בעניינו של ערד - ככל שעילת התביעה מבוססת על הפרת חוזה עבודה הרי שזו בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. ככל שעילת התביעה חורגת מן האמור ונעוצה בדיני ניירות ערך, קניין וכיוצ"ב, הרי שביה"ד לעבודה נעדר סמכות.
145.5. המסקנה הנובעת מהאמור לעיל לענייננו היא, כי בקשת המבקשות מביה"ד האזורי לעבודה להעביר את התביעה לבית המשפט המחוזי "לאור פסק הדין של בית הדין הארצי בענין אורי ערד" (פרוטוקול מיום 8/2/10) – משמעה – הסכמת המבקשות כי בתביעה שבענייננו, אין מדובר בהפרת הסכם עבודה ואין מדובר ביחסי עובד מעביד, שאם לא כן ,לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בעניין.
- הפכתי והפכתי בטענות המבקשות נגד משיבות 2-3 ולא מצאתי כל טענה כלפיהן למעט עילה של הפרת חוזה עבודה (טענת האפלייה נמחקה ע"י כב' הש' א. כהן בהחלטתה מיום 28.10.2014). העברת התביעה נגד משיבות 2-3 לבית המשפט המחוזי ללא פירוט כל עילת תביעה אחרת כלפיהן למעט הפרת הסכם עבודה (גם היא ללא כל פירוט במה וכיצד הפרו משיבות 2-3 את הסכם העבודה), מהווה כשל לוגי ויוצרת מניעות שהרי בעצם בקשת ההעברה על יסוד האמור בעניין ערד, מוטמעת הסכמה בדבר העדר עילה ביחס לעילה המבוססת על יחסי עובד מעביד.
- בנסיבות אלו נמצא כי אין לאשר תובענה ייצוגית נגד משיבות 2-3 בהעדר עילה.
אישור הבקשה לפי הוראות חוק התובענות הייצוגיות