וכן ע"א 2718/09 "גדיש" קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ, פורסם בנבו (2012):
--- סוף עמוד 40 ---
"התנאי בדבר קיומן של "שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה" מופיע הן בסעיף 4(א)(1) והן בסעיף 8(א)(1) לחוק. מטבע הדברים, כל אימת שמתגבשת קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף, לצד היבטי הדמיון המשותפים להם קיימים גם היבטים המבחינים ביניהם. כאשר עסקינן בתובענה ייצוגית, הרי שלצד השאלות המשותפות לחברי הקבוצה המיוצגת, עשויות להתעורר גם שאלות שאינן משותפות להם, ולעיתים גם שאלות אינדיבידואליות המבחינות בין כל אחד מחברי הקבוצה לרעהו. על פי הפסיקה, "אף שאין זה מן ההכרח כי כל השאלות המתעוררות בגדר התובענה הייצוגית תהיינה משותפות לכל חברי הקבוצה, אין פירוש הדבר כי אם קיימות שאלות משותפות ניתן לאשר את התובענה כייצוגית, יהיו אשר יהיו השאלות האינדיווידואליות המתעוררות בגדרה" (עניין רזניק, פסקה 27; והשוו ע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 296 (2001)). על פי לשון החוק, השאלות המשותפות לחברי הקבוצה צריכות להיות "מהותיות". הפסיקה פרשה את התנאי האמור כמבחן יחסי שבמסגרתו בוחן בית המשפט הדן בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, את היקף הנושאים הפרטניים שמעוררת התביעה לעומת הנושאים המשותפים לחברי הקבוצה. קריטריונים ברורים להכרעה בשאלה מהי מידת האחידות שצריכה לשרור בין חברי הקבוצה, ומנגד, מהי מידת הגיוון בין החברים אשר עודנה "נסבלת" בגדרי התובענה הייצוגית – טרם התגבשו בפסיקתנו (ראו: עניין רזניק, פסקאות 27-25 וההפניות המופיעות שם). מכל מקום, נפסק, כי בטרם ידחה בית משפט בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשל היעדר הומוגניות בין חברי הקבוצה, מן הראוי כי יידרש לאפשרות להכשיר את התובענה לבירור בהליך ייצוגי באמצעות שימוש בפתרונות המופיעים בחוק, כגון: הסמכות לפצל את הקבוצה לתתי-קבוצות (סעיף 10(ג)), האפשרות לתת פסק דין הצהרתי שבו תוכרענה השאלות המשותפות לחברי הקבוצה תוך הותרת השאלות הפרטניות להליכים אחרים, והסמכות לתת הוראות באשר להוכחת הזכאות לסעד על ידי חברי הקבוצה השונים (סעיף 20(א)-(ג) לחוק)
(ראו: עניין רזניק, בפסקה 27)."
אמור מעתה - אין חובה לזהות מוחלטת בין העילה האישית לבין כלל עילות חברי הקבוצה, אלא יש להבחין בין עיקר לטפל (ראו גם ת"צ 17562-11-11 פרחי נ. עיריית תל אביב יפו, פורסם בנבו (6.3.2013)). במקרה דנא, כיון שהסכמי האופציות הם זהים או כמעט זהים, נראה כי המבקשת 2 מתאימה לייצג לא רק את אלו שקיבלו אופציות זהות לאלו שלה (כלומר באותן שנים), אלא גם את מי שקיבל בשנים עוקבות, שכן מהותית התביעה זהה בין כל תתי הקבוצות - נגרם נזק משום שמנעו מחברי הקבוצה את מימוש האופציות בשל הבקדייטינג, וההבדל מתמצא בבסיס העובדתי, שהוא זה המשתנה.
- שלישית, טענות המשיבות נוגעות לחישוב נזקה הפרטני של המבקשת וכפי שיובהר להלן, אינני סבורה כי בשלב מקדמי זה יש מקום לבחון שאלות אלו. שאלות אלו יידרשו הוכחה
--- סוף עמוד 41 ---