--- סוף עמוד 43 ---
כאמור, טענת המבקשות חיצונית להסכם האופציות ולכן יש לקבל את עמדתן כי אין להכפיף את הבקשה שלפני להוראות ההסכם. לאור האמור, אני קובעת כי תניית ברירת הדין איננה חלה בהקשר זה שהוא חיצוני להסכם האופציות.
- השאלות שמעוררת בקשה זו שאובות מהדין הכללי, על כן הדיון אינו מסתיים בקביעה כי תניית ברירת הדין אינה חלה בענייננו, אלא יש לבחון עתה ולקבוע באופן פוזיטיבי מהו הדין שיש להחיל על הבקשה.
כלל ברירת הדין בשאלות נזיקין הינו מקום ביצוע העוולה, למעט מקרים חריגים בהם הקשר בין מקום ביצוע העוולה לבין העוולה הוא מקרי בלבד ולא יהיה זה צודק להחיל את דין מקום ביצוע העוולה (ע"א 1432/03 ינון יצור ושיוק מוצרי מזון בע"מ נ' קרעאן, פ"ד נט(1) 345 (2005) 377; דנ"א 4655/09 נטע לי סקאלר נ' רוני יובינר, פורסם בנבו (2011)).
- כמפורט לעיל, המבקשות טענו כי CTI התרשלה בהגשת דוחותיה על פי הדין החל עליה (הוא הדין האמריקאי שכן מניותיה נסחרות בבורסה בארצות הברית), במועדים לפי הדין (הוא הדין האמריקאי), ובכך שלא מנעה מעובדיה מלעבור על חוקי רשות ניירות הערך האמריקאית עת ניהלו את הרישום ותיארכו לאחור את הענקת המניות לאורך שנים. כל אלו נעשו בניגוד לדין האמריקאי, במקום מושבה של הנתבעת 1 בארצות הברית ומעשיה נבחנים על פי הדין האמריקאי. על מנת לבסס את הטענה על פיה מקום ביצוע העוולה הוא, לפחות בחלקו ישראל, תלו המבקשות יהבן בכך שמרבית הניזוקים הם ישראלים וכי ההודעה על הקפאת המסחר במניות CTI והקפאת תוכנית האופציות נמסרו בישראל.
- אין בידי לקבל טיעון זה. מסירת הודעה על קיומה לכאורה של עוולה כלפי קבוצת אנשים איננה משפיעה על מקום ביצוע העוולה.
על פי העובדות שתוארו בכתבי הטענות, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר בביצוע העוולה בארצות הברית שכן ההוראה על הקפאת המסחר במניות והקפאת תוכניות האופציות נעשתה בארצות הברית על ידי רשות ניירות הערך האמריקאית. למעשה, נזקן הנטען של המבקשות התגבש בארצות הברית גם כן. המבקשות לא טענו בדבר מחדל בשל פעולות פיקוח שלא ננקטו על ידי גורמים ישראלים (עניין שיכול והיה קושר את האירועים לישראל). עובדת היות מרבית חברי הקבוצות המיוצגות ישראלים, איננה משפיעה על ברירת הדין, לכל היותר ניתן לייחס לכך השפעה על סמכות השיפוט – כפי שפורט לעיל.
- עוד אעיר, כי אינני סבורה שמקום ביצוע העוולה הינו מקרי לעוולה. קשה להלום את העובדה כי הקפאת המסחר בנכס אמריקאי של חברה אמריקאית, הנתון לרגולציה של הרשויות האמריקאיות, התרחשה באופן מקרי בארצות הברית. נמצא לפיכך, כי לא מתקיים בענייננו החריג הקבוע בהלכת יינון.
--- סוף עמוד 44 ---
- הנה כי כן, אף מבלי להזקק לתניית ברירת הדין בהסכם האופציות, מסקנתי היא כי הדין החל הוא דין מדינת ניו יורק.
- משהגעתי למסקנה כי הדין החל הוא דין מדינת ניו יורק, יש לקבוע האם הוכח בפני הדין זר ולו ברמה הלכאורית. דין זר הינו עובדה הדרושה הוכחה ככל עובדה אחרת (ע"א 281/53 פסיפיק מדיטרניין ליין נ' תעשיות א"י, פ"ד ט 1779, 1784 (19555)). הוכחת דין זר נעשית, בדרך כלל בידי מומחה מתאים (ע"א 406/62 סלים ששון זילכה נ' נעים יוסף דלומי, פ"ד יז 904, 909 (1963); בג"ץ 4562/94 עיסאם סולימאן אבו דקה נ' בית המשפט הצבאי בלוד, פ"ד מח(4) 742, 748 (1994); רע"א 3924/01 Hess Form Licht Company נ' הנדסת חשמל כללית בע"מ, פורסם בנבו (2002); רע"א 8887/04 ענוגה קושניצקי נ' הארגון למימוש האמנה לביטחון סוציאלי, פורסם בנבו (2005), פסקה 5; מ' שאוה, טיבו ואופן הוכחתו של הדין הזר במשפט האנגלו-אמריקאי ובמשפט הישראלי עיוני משפט ג 725, 736 (תשל"ד)).
- כמתואר לעיל, המבקשות בדעה כי משהוקמה ועדת בדיקה פנימית ב-CTI אשר הגיעה, על פי הנטען למסקנות כי יש לכבד את האופציות שהוענקו לעובדים על ידי החברה, יש לראות במסקנותיה כהודאת בעל דין בדבר עילתם המשפטית החזקה בין לאכיפת האופציות ובין לתשלום ערכן הכלכלי, הרי שדי בכך על מנת לבסס את הדין האמריקאי. וכך נקבע:
"the special committee decided to honor grant of outstanding options previously awarded to all employees, directors, officers and consultants (other than Alexander, Krinberg, Sorin and Nissim) as valid obligation of company, because (1) it found no evidence that these persons were aware of improprieties relating to their grants; and (2) most, if not all, of these persons appear to have strong legal claims either to enforce their options grant or for economic value of those grants." (הדגשה שלי צ.צ)