תגובת המשיבה 1
- המשיבה 1 מבקשת לסלק את הבקשה נגדה על הסף.
- חוק התובענות הייצוגיות כלל אינו חל על התביעה: CTI טוענת כי הינה חברה זרה, אשר איננה מאוגדת בישראל; איננה נסחרת בישראל ,דיני החברות הישראליים כלל אינם חלים עליה ולא נועדו להסדיר את עניינה. בנוסף, מטרת חוק התובענות הייצוגיות לא היתה להכפיף חברות זרות למשטר דיני ניירות הערך הישראלי ולכן לא ניתן להגיש נגדה תביעה ייצוגית בישראל.
- בפרט טוענת המשיבה 1 כי הגדרת נייר ערך בחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") כוללת מניה וכן זכויות לרכוש מניה, אך בכך לא סגי כיון שמניה מוגדרת כאגד של זכויות ב-"חברה". "חברה" היא רק מי שהתאגדה על פי חוק החברות או פקודת החברות, בעוד שהמשיבה 1 הינה חברה זרה, המאוגדת מחוץ לישראל, וכלל אין תחולה של החוק עליה.
לטענתה, הגיונם של הדברים ברור ולאותה מסקנה ניתן להגיע גם דרך קל וחומר מתוך הוראות סעיפים 364 ו-365 לחוק החברות, אשר מוציא מתחולתו חברות שהתאגדו בישראל אך נסחרות רק בחו"ל. אם כך מתייחס הדין לחברות שהתאגדו בישראל ממילא ברי, כי אין מקום להחיל את הדין על חברה שאפילו לא אוגדה בישראל.
- ממשיכה וטוענת CTI, כי חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך"), אינו חל על תאגיד זר לחלוטין אלא לכל היותר עוסק במשטור "תאגיד חוץ". "תאגיד חוץ", על פי ההגדרה בחוק, הוא תאגיד שהתאגד בישראל אך ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו"ל. לפיכך נטען, כי חוק ניירות ערך הניח, לכל היותר, אפשרות של הגשת תביעה נגד תאגיד חוץ שגם אותה ניתן לעכב בכפוף להליכים שננקטו במדינה בה מתקיים המסחר. CTI איננה עונה על הגדרת תאגיד חוץ ועל כן איננה כפופה למשטר הישראלי.
- כמו כן, אין מדובר בהליך "בזיקה לנייר ערך" כנדרש בסעיף 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות כיון שהמאפיין העיקרי של ניירות ערך – סחירותם, נעדר מתוכנית אופציות לרכישת מניות. תוכנית אופציות איננה עבירה או סחירה. היא מוענקת לגורמים מסוימים, בדרך כלל לעובדי החברה ועובדי חברת בת, או אנשים המצויים בקשר עם החברה. במקרה דנן, האופציות לא היו נגישות לכלל הציבור ונאסר על מקבליהן לסחור בהן ועל כן האופציות נעדרות מאפיינים של ניירות ערך. כיון שמאפיין הסחירות איננו מתקיים
--- סוף עמוד 13 ---
הרי שאין לומר כי מדובר בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך. לכן אין מקום להחלת חוק תובענות ייצוגיות.
- מזהירה המשיבה 1 כי במידה ותתקבל פרשנות המבקשות לדין, הרי שאין מניעה שפלוני ירכוש מניות של חברה זרה הנסחרת בארצות הברית ויגיש נגד אותה חברה תביעה ייצוגית בישראל בהתבסס על הפרות נטענות של דיני ניירות הערך האמריקאים, שכן גם אז מדובר בתביעה הנובעת מ-"זיקה לניירות ערך" אליבא דמבקשות. CTI סבורה שפרשנות שכזו לא יכולה להתקבל ויש לדחותה מכל וכל.
- CTI פעלה בהתאם לחובותיה על פי הדין האמריקאי ולא נהגה באפליה פסולה: בניגוד לטענות המבקשות, CTI מבהירה כי לא התעלמה מהעובדים בעלי תוכניות האופציות בעת תקופת ההקפאה, אלא הודיעה להם כי ידיה כבולות ככל שמדובר בתוכניות שלא ניתן להאריכן מעבר ל 10 שנים במועד ההפשרה. בד בבד הודע כי הוארכה תקופת המימוש ב 30 יום ממועד ההפשרה לבעלי אופציות שטרם עברו 10 שנים במועד ההקפאה. החברה עשתה מאמצים לאתר את עובדיה לשעבר על מנת לעדכנם באמור.
- פרט לכך, החברה מרצונה בחרה להיטיב עם עובדים קיימים (בשונה מעובדים לשעבר) אשר האופציות שלהם פקעו בחלוף 10 שנים בזמן תקופת ההקפאה. במקרה זה התייחסו לעובדים שהאופציות שלהם היו קיימות בתוך הכסף אך ערכו התאמות על מנת שלא להתבסס על נתונים שגויים. החישוב שנעשה הוא: 1) המחיר הממוצע של המניה ב- pink sheets במהלך 5 ימים עד וכולל מועד פקיעת האופציות, פחות 22) מחיר מימוש האופציה.
היינו, עובדים אשר היו בעלי אופציות במחיר מימוש גבוה ממחיר ממוצע של המניה לא קיבלו כל הטבה עבור אופציות שפקעו. יודגש, CTI לא אפשרה ולא יכולה היתה לאפשר מימוש אופציות בתקופת ההקפאה ואין לראות באמור משום פיצוי ולכן איננו מבסס הפליה מכל סוג או מהווה הודאה בצורך בפיצוי וכיוצא בזאת.
- ל-CTI אין אחריות משפטית על הקפאת האפשרות למימוש אופציות בחברת Verint Inc.:Verint Inc. הינה יישות משפטית נפרדת מ-CTI והאחרונה איננה חבה בגין מעשי הראשונה.Verint Inc. נדרשה לתיקון דוחותיה הכספיים ולא רק בשל פרשת התארוך לאחור והנעשה ב-CTI. לראיה, מניותיה של Verint Inc. הוחזרו למסחר כשנה לפני שהוחזרו למסחר מניותCTI. רוצה לומר, המבקשות לא הוכיחו כל קשר סיבתי בין הנעשה ב-CTI לבין הקפאת תוכניות האופציות ב- Verint Inc.. אין בנמצא מקור משפטי לחיוב CTI בכך שלא ניתן לעובדי ורינט לממש את האופציות בחברת האם שלהם. היה על המבקשות לצרף את Verint Inc. להליך העוסק במניותיה וממילא בכל הנוגע לתביעות הנוגעות ל-Verint Inc. יש לדחות הטענות כלפי CTI.