בהתייחס לטענה לפיה המשיבים פועלים מתוך בצע כסף, השיבו המשיבים כי המבקשת היא הפועלת מתוך בצע כסף, וכי הם נאלצו רק למען הזהירות המשפטית, להודיע על הצטרפותם לעסקת הרכישה שהם מתנגדים לה.
באשר לטענת המבקשת לפיה המשיבים לא פנו אליה בבקשה לברר את העובדות אלא עשו זאת באמצעות משרד עורכי דין – השיבו המשיבים כי המבקשת לא הכחישה בשום שלב את נכונות ממצאי הבדיקה, קרי כי הרוכשת היא ישות פיקטיבית או כי מר קליין הוא עבריין מורשע.
- בשולי טענותיהם חזרו המשיבים וציינו כי מאזן הנוחות נוטה לזכותם וכי למבקשת לא ייגרם כל נזק אם הצו לא יינתן. מנגד קבלת הבקשה תאלץ את המשיבים חרף התנגדותם לקבל לחברה בעל מניות שהוא חברה פיקטיבית ואולי חלילה גם עבריין כדירקטור. עובדה זו עלולה להביא לשיתוק החברה ואולי אף לקריסתה. לחלופין עתרו המשיבים כי אם בית המשפט ייעתר לבקשה חרף התנגדותם, כי הוא יתנה את הצו בהפקדת ערבות גבוהה במיוחד נוכח התנהלות המבקשת, ובראי שווי החברה לפי עסקה קודמת עם ישות משפטית עצמאית (120 מיליון ₪).
דיון
- לאחר עיון בטענות הצדדים כפי שהן פורטו לעיל, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשת המבקשת לצו מניעה זמני. כידוע לצורך בירור הבקשה, יש לבחון את סיכוייה לכאורה של תביעת המבקשת, וכן לבחון שיקולים של מאזן הנוחות.
סיכויי התביעה
- באשר לסיכויי התביעה, אני סבורה כי יש ממש בטענות המבקשת, וכי מדובר בטענות מבוססות שאין זה מן הנמנע כי יתקבלו בסופו של דבר במסגרת התביעה לגופה. כך, אין למעשה מחלוקת כי הזימון לאסיפה הכללית ותיקון התקנון שהתבצע בה – נועדו כדי למנוע את עסקת הרכישה של המבקשת עם הרוכשת.
לגישת המשיבים, הניסיון הזה הוא לגיטימי לאור טיבה של העסקה הזו. זאת – הן משום שהרוכשת היא "ישות פיקטיבית" שכן אין לה בעלי מניות שהם "בשר ודם"; וכן משום שמי שחתם בשמה על ההסכם הוא אדם בעל עבר פלילי.
כפי שיובהר, אני סבורה כי הסיכוי כי טענות אלה של המשיבים יתקבלו, איננו גבוה. ראשית, אני סבורה כי תיקון התקנון נעשה לאחר השלמתה של עסקת הרכישה. כאמור, כי חולק כי הניסיון לתקן את התקנון נועד בדיוק כדי למנוע את עסקת הרכישה. אולם משעסקה זו הסתיימה (וכך ניתן לקבוע לכאורה נכון לשלב זה של הדיון), לא ניתן עוד לערוך את השינוי בתקנון שימנע את מימושה. זאת הן משום שתקנון החברה לא כלל מגבלה על טיבם של רוכשי מניות פוטנציאליים בטרם תיקונו הנוכחי ובטרם התקשרה המבקשת עם הרוכשת בעסקת הרכישה; והן משום שהטענה לפיה עסקת הרכישה עלולה לפגוע בחברה, היא טענה שהמשיבים לא הוכיחו אותה במידה הנדרשת לשלב זה של הדיון.